עם ישראל האהוב עבר זעזוע קשה עד מאד. כולנו שותפים לאבל הגדול עקב ההודעות הקשות וקורעות הלב. רבים מאד מטובי אזרחינו, אנשים אידיאליסטים שיושבים על גבול הארץ ומגינים עליה ביישוביהם ובגופם נרצחו ללא הבחנה. דמים בדמים נגעו. אין נחמה לגודל שברנו הלאומי.

מאידך, אנו מבינים שדבר גדול עובר עלינו :

1. מהפך אדיר ממחלוקת פנימית קשה ומשנאת איש את רעהו לקראת אחדות גדולה סביב עצם קיומנו כאן כעם.

2. תובנה ברורה שמלחמתנו היא מלחמת קיום על חיינו. כולנו הבנו שהחמאס והחיזבאללה, אין להם בחייהם שום מטרה מלבד "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד".

כולנו נפעמים מגודל הרוח שנחשפה בקרב תושבי העם. ההיחלצות המהירה להצלת חיים של רבים וטובים תוך סיכון עצמי גבוה, המסירות העצומה, אחוזי הגיוס הבלתי נתפסים, ההירתמות של העורף שמרעיף על חיילנו אהבה אדירה ללא גבולות.

דומני שרוחו הטבעית של עם ה' שוב התגלתה ועלתה.

תחושת מלחמת אין ברירה, יחד עם תסכול וחרון אף אין קץ כלפי המרצחים הנתעבים- התגלמות הרשע, שותפיו של השטן ואחיהם של מרצחי דאעש – החזירה לעם את שורשי הכרתו ותודעת הווייתו.

גילויי אמונה ותפילה, אהבת ישראל והתלכדות, יחד עם התגייסות ללא מורא, ועוז רוח עוצמתי ללא פשרות ומורך לב, מזכירים לנו את דברי בלעם בקללתו-ברכתו "הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה"

טבעו של האריה שהוא יכול לרבוץ בנחת, ובדרך כלל גם אינו רודף אחרי מזונו. על מלאכה זו ממונה הלביאה. אך אם ירגיז מישהו את הארי מרבצו, או בעת הריחו סכנה, או אז מתנער הוא מרבצו ונלחם בכל כוחו העצום עד הכניעו את אויבו.

כך מפרש רבינו יוסף בכור שור את דבריו של בלעם, כאילו פונה הוא אל בלק ואומר לו: "אתה היית סבור להשפילם, לא כן, אלא יתנשאו ויתגברו כלביא וכאריה. לא ישכב על המנוחה ועל הנחלה".

והדברים כל כך עכשוויים. צוררינו ניסו לפגוע בנו ולהשפילנו ובעיקר לשבור את רוחנו בזמן שאנו חגגנו את חגנו במנוחה ובשלוות הנפש. אך עם ישראל מתנער כארי, מתאחד ונחוש להכות בשונאיו כפי שלא היינו נחושים מימינו. תהיינה לכך תוצאות גדולות בע"ה.

אמר ירמיהו הנביא (ל,ז) "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ". משמעות הדברים שדווקא מן הצרה יעלה עם ישראל קומה ויושע.

על כך אמר מרן הרב קוק זצ"ל עוד בשבתו כרב בזוימל בתחילת דרכו: "אך הנה לא זו בלבד שישראל ניצולים מהרע ועומדים על נפשם, אך עוד ברכה רבה יבא אליהם על ידי הרע עצמו, שזה עיקר תכליתו של הקב"ה שבורא רע, כדי שממנו עצמו יבא טוב. וייסורי ישראל מסבבים אחר כך טובה רבה להם ולעולם." [ספר מציאות קטן, סז]

כולנו חשים זאת כעת בעומק ליבנו. חווים את גודל השעה עם כל הצער הגדול. אך עוד נכונו לנו אתגרים גדולים כדי ליישם זאת הלכה למעשה, הן במלחמה והן בתיקון ובניין רוחו הגדולה והמאוחדת של העם שלנו, למוד הסבל והקשיים.

יכולתו של עם ישראל לצאת ממשבר ולהיבנות, כפי שהיה במלחמת יום הכיפורים, מעידה על עוז רוח ואמונה גדולה.

ראינו זאת אצל דוד המלך, בעל הרוח הגדולה, עת הגיע למשבר גדול בתחילת דרכו, עוד קודם היותו מלך, בו שבו העמלקי את כל מחנהו בצקלג, וכל העם שהיה עם דוד, היתה נפשם מרה עליהם עד שאמרו לסקלו נפש. הפסוק מעיד שם, שתחילת יציאתו מהמשבר היתה "וַיִּתְחַזֵּק דָּוִד בַּה' אֱלֹהָיו" (שמואל א ל,ו).

התחזקות זו בה' היא התחזקות של אמונה ועוז רוחני, יחד עם נחישות ועוצמה. רק להם יש את הכוח להפוך מציאות מרה לנצחון והצלחה.

יתכן שכמו בתהליך של תשובה מאהבה, בו זדונות הופכים לזכויות, כלומר שכל כוחות הנפש שהיו מופנים לכיוונים שונים מופנים כעת לכיוון חיובי ולכן הם הופכים לזכויות, כך גם במציאות שלפנינו, כל הכוחות שליבו את אש המחלוקת, מפנים את כוחם הגדול לאש של נתינה ואהבה. כל אנרגיית הסרבנות הופכת ללהבה של מסירות והקרבה.

ועם ישראל, מתפעם, מעריך מתרגש ומתחזק. בעינינו ראינו זאת והיא נפלאת !

חברים יקרים, על כל אחד מאיתנו לקחת משהו מהגודל הזה, להתעודד, לעודד ולחזק ידיים רפות וברכיים כושלות, יחד נגבר על אויבנו צמאי הדם, ויחד נעלה קומה נוספת בתהליך הגאולה.

"חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו" ומתוך אמונה גדולה נאמר "וה' יעשה הטוב בעיניו".

 ==

הרב אליהו בלום הוא רב קהילת רמב"ם, נווה שאנן, חיפה