כמו כולם גם לי היה קשה לצאת מקדושת יום הכיפורים ולראות את השנאה והאלימות של אנשי שמאל קיצוני שהופנתה כלפי היהדות בתל אביב. כן, קראתם נכון. הם לא נלחמו נגד דתיים או חרדיים הם נלחמו נגד רעיון. הרעיון שתפילת יום כיפור מבטאת אותו יותר מהכל והוא – היהדות. מה יותר מסמל מבחינה חיצונית את היהדות מאשר יהודים עוטי טליתות צמים ומתפללים את תפילת נעילה? אותה תפילה שרבים מאלו שלא מתפללים במשך כל השנה מגיעים אליה בעת נעילת שער, בתפילה להשם שיחתום גם אותם בספר חיים טובים.

אותו קומץ קטן מהשמאל הקיצוני, שחלקו יושב בבג"צ, חלקו יושב בראשות עיריית תל אביב, וחלקו מגיע עם אגרופים להפריע לתפילות – מאיים לרדוף את היהדות ולסלק אותה מהפרהסיה הציבורית. יש כאלו ששומעים את הקולות הללו ונבהלים. מה יהיה הם שואלים, לאן עוד נידרדר? מה עוד עלול לקראת ליהדות כאשר בריונים פרוגרסיביים מסירים מחיצות, פוגעים בתפילות ורודפים באלימות אחרי רבנים ברחובה של עיר? איך אומר על זה יאיר גולן – זה מזכיר לנו תקופות אפילות בהיסטוריה.

אז כדאי לעשות סדר ולהבהיר כמה דברים.

הראשון, כששמאלנים פרוגרסיביים נלחמים ביהדות – זה כמו מלחמה של נמלה בפיל. זה לא ממש מאבק. התמודדנו בעבר עם אימפריות צבאיות ועם פילוסופיות או דתות עמוקות. היהדות התמודדה בעבר גם עם אויבים מבית – יהודים שהחליטו להתנכר למוצאם ולהלחם ביהדות – החל מהמתייוונים, דרך יהודים שהתנצרו או התאסלמו, וכלה ביהודים שנטמעו בתרבות האירופית. גם קבוצות אלו התאדו מהר מאד באבק ההיסטוריה בעוד היהדות המשיכה לצעוד קדימה בבטחה.

לא צריך להתרגש מאותו שמאל קיצוני שהמציא 'דת חילונית' חדשה או להתרגש מכמה שופטים שיכורי כח שכהונתם נמשכת כמה שנים בלבד. הדת החילונית שעליה הם מדברים דומה בעיני לקיקיון דיונה – בן רגע היה ובן רגע אבד. אנשי 'הדת החילונית' נטשו את דרכם האידיאולוגית של הוריהם שהיו ציונים ואוהבי העם והארץ, והוריהם בעצמם נטשו את היהדות שעליה הם גדלו. אידיאולוגיות שקמות ונופלות תוך דור לא ממש מאיימות על היהדות, הן אפילו לא מאתגרות אותה. ילדיהם של אותו שמאל פרוגרסיבי לא ימשיכו את דרכם, הם פשוט יאמצו אמונות אחרות שיהיו פופולריות בעתיד. לכן הגם שמראות אלו כלל לא נעימים כדאי לקחת אותם בפרופורציה.

שנית, תל אביב היא עיר ואם בארץ הקודש. תל אביב היא לא עיר חילונית ובטח לא עיר אנטי יהודית. יש בתל אביב קרוב לחצי מיליון תושבים מכל הסוגים ומכל הגוונים. תל אביב שייכת לכולם. מה עוד שמקימי תל אביב מעולם לא ראו אותה כעיר אנטי דתית, אלא להיפך, עיר עברית עם גאווה במסורת וביהדות.

אסור לנו ליפול לניסיון של אותו מיעוט שמאל קיצוני לנכס לעצמו את תל אביב ולטעון שכל תל אביב היא השטח "שלהם" ולכן לגיטימי לאסור בו יהדות בפרהסיה. שנים רבות היו מניינים ציבוריים ברחובה של עיר וגם בעתיד ימשיכו להיות מניינים רבים כאלו. נמלה לעולם לא תצליח להזיז פיל ממקומו. היא יכולה מקסימום להזיז לו מחיצה או לצרוח לו באוזן עם זמבורה.

נקודה אחרונה שכדאי שניתן עליה את הדעת. השמאל הקיצוני אמנם 'מוציא את העצבים' שלו על קבוצות שונות בחברה, אבל באמת הוא נמצא במצוקה עם עצמו. אבדן דרך אידיאולוגית ואבדן זהות, יצרו אצלו מצוקה נוראית שהצטברה במשך שנים וכעת היא מתפוצצת. לא קשה לראות שיש כאן קבוצה קטנה שנמצאת בטרוף הדעת אם לא בפסיכוזת המונים. קבוצה קטנה שיש בה איכויות חומריות אבל היא דלה מאד מבחינה רוחנית ומוסרית. מספיק לראות את הקללות והגידופים, את האלימות וההשתוללויות ברחובות, את אבדן ההיגיון והיכולת לנהל דיון ענייני – כדי להבין שמשהו לא טוב עובר עליהם. כשהמון מוסת עומד שעות על גבי שעות וכל מה שהוא יודע לעשות זה לצרוח 'בושה' ו'דמוקרטיה' – צריך לקרא לעזרה. ומיד.

לסיום, מהיכן שואבים תקווה? המצוקה הזו היא תחילת הרפואה. היא קריסתה של האידיאולוגיה החילונית שתביא בעז"ה בכנפיה תנועת תשובה גדולה. כבר כיום מתחת לפני השטח (ומתחת לסיקור התקשורתי) ישנו צמאון גדול בעולם החילוני ללמוד יהדות. תשאלו את אנשי 'ראש יהודי' ודומיהם. לכן במקום להתעסק עם אותו קומץ שמאל קיצוני, כדאי לפנות לעמך בית ישראל שדווקא כן מחכה ל'הדתה', שמצפה לשמוע עוד ועוד שיעורי תורה ומחכה שנה שלימה לתפילת יום כיפור בה מתפללים עם העבריינים.

במשך כחודש אמרנו יום יום בסליחות לקב"ה, שעם ישראל כולו הם: "רעבי טובך, צמאי חסדך, תאבי ישעך". רעבים, צמאים ותאבים – לשמוע את דבר השם. כעת נותר לנו "להשקות (את) צמאי חסדך".

=======

הרב איתן קופמן הוא חבר בארגון 'תודעת זהות'