הצעת הפשרה של שר המשפטים לשעבר לרפורמה

הערב (שלישי) פורסם מתווה פשרה נוסף שהוצע ע"י שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן. ההצעה הגיעה בעקבות הצעת הפשרה הנוספת שפורסמה היום, אותה מקדם הנשיא בוז'י הרצוג לרפורמה במערכת המשפט. כך פרסם העיתונאי עמית סגל בחשבון הטלגרם שלו.

עוד באותו נושא

הנשיא מכחיש את הפשרה: "הפרסומים אינם על דעתי"

חדשות סרוגים

בהצעתם המשותפת מציגים הארבעה מסלול למציאת איזון ברפורמה בין שלוש הרשויות:

עקרון ראשון, בית המשפט לא יכול לדון בחוקי יסוד בשום אופן ובשום ערכאה משפטית.

בהמשך לזה מציע המתווה פרוצדורה מקיפה על חקיקת ושינוי חוקי יסוד שכוללת שני מסלולים: המסלול הראשון הוא ארבע קריאות ברוב של 70 חברי כנסת, במסלול זה החוק יכנס לתוקף מיידי. המסלול השני הוא חקיקת חוק יסוד ברוב של מעל 61 אך מתחת ל-70 ידרש החוק לעבור בקריאה נוספת (רביעית) בכנסת הבאה לאחר בחירות.

בהתאם למתווה, ביקורת שיפוטית על חוקים שאינם חוקי יסוד תוגבל רק לבית המשפט העליון, בהרכב מלא וברוב של שני שלישים, הכנסת תוכל להתגבר על פסילה זו ברוב של 65 קולות והחוק יכנס לתוקף מידי.

גם כאן מציע המתווה מסלול נוסף לפיו הכנסת תוכל להתגבר על החוק ברוב של 61, אך החוק יכנס לתוקף רק שישה חודשים לאחר שתיבחר הכנסת הבאה.

המתווה עוסק בנושא השנוי במחלוקת ביותר באופן יצירתי, ומציע חזון פריטטי לוועדה לבחירת שופטים: הוועדה תורכב מ-12 חברים, 4 קואליציה, 4 אופוזיציה, ו-4 שופטים. כאשר בנושא מינויים לעליון השופטים ישמשו כמשקיפים ולא יוכלו לקחת חלק בהצבעה. למעט נשיא בית המשפט אשר תישמר לו זכות וטו אחת לקדנציה.

המינויים עצמם יבוצעו בסגנון "תיבת נח", זוגות זוגות, כאשר הקואליציה והאופוזיציה ממנות כל אחת שופט אחד בצמוד לשני. בנוסף לנשיא בית המשפט גם לשר המשפטים תינתן זכות וטו יחידה לקדנציה.

בנושא הייעוץ המשפטי קובע המתווה כי הייעוץ לא ימונה כמשרת אמון, אך כן חוות דעתו לא תהיה מחייבת לממשלה ובנוסף הממשלה ושריה יהיו זכאים ליצוג משפטי גם במידה והיועץ המשפטי מתנגד לעמדתם.

במסגרת עילת הסבירות יקבעו הכללים הבאים: הפיקוח השיפוטי בעילה ימשך על רשויות מנהליות אך עילת הסבירות לא תשמש יותר לפסילת מינויי ממשלה או כנסת או מי שמונה על ידי הכנסת ובנוסף יקבע שמינוי שר או ראש ממשלה יהיה כפוף אך ורק בעילות טכניות או לפי הוראות ספציפיות בחוקי יסוד אשר מונעות את המינוי.

לסיום קובע המתווה שנבצרות איננה יכולה להיות מוכרעת על ידי בתי המשפט, אלא רק על ידי מליאת הכנסת, לפי תהליך שתמצא לנכון.

עוד פורסם בחדשות 12 כי מקורביו של שר המשפטים לוין התייחסו למתווה כ"פריצת דרך, ומתווה ראשון שיכול לספק בסיס להידברות אמיתית".