תודו שלא ידעתם

מהמסך לסכסוך: כשסרט הופך לסיפור בחיים האמיתיים 

סרטים יכולים לבדר וגם לעצבן את השלטון וכשזה קורה המציאות מעניינת לא פחות מהסרט שהוחרם והפך מטרה לחיצי הביקורת והממשל 

צנזורה קולנועית (אילוסטרציה AI)

הסערה הציבורית בארץ ובעולם סביב הסרט "נז"א" ותגובת השר מיקי זוהר הוכיחה שוב עד כמה קולנוע יכול להרים אנשים מהכיסאות ולהוציא מוחים לרחובות והודעות גינוי לעיתונות. בהיסטוריה הקולנועית יש הרבה סרטים שחטפו וטו עצבני מרשויות ברחבי העולם בגלל שלחצו למישהו חשוב על נקודה רגישה מדי.

הקפלה הסיסטינית בוותיקן (צילום: שאטרסטוק)

פגיעה ברגשות הדת

סרט המתח ההוליוודי "צופן דה וינצ'י", המבוסס על ספרו של דן בראון, מציג תיאוריית קונספירציה היסטורית המערערת על יסודות הנצרות והממסד הכנסייתי.

עלילת הסרט, כמו גם הספר שקדם לו, עוררו גלי מחאה המוניים של קהילות דתיות שראו ביצירה המקורית והמעובדת פגיעה חמורה ברגשותיהן. מתוך חשש ממהומות אלימות ופגיעה בסדר הציבורי, הסרט נאסר להקרנה בבתי קולנוע בערים רבות והוחרם באופן מלא בלבנון, ירדן, הפיליפינים, מצרים ובכמה מחוזות בהודו.

מנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג און (מנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג און (צילום: אלכסנדר חיטרוב\שאטרסטוק))

ראיון סוף הדרך

הקומדיה הסאטירית "ראיון סוף" עוסקת בניסיון התנקשות מתוכנן במנהיג קוריאה הצפונית, קים ג'ונג און. בעקבות הסרט הסאטירי שלא הובן כהלכה או שדווקא כן, האקרים צפון-קוריאנים פרצו לשרתי חברת "סוני" ושיגרו איומי טרור מפורשים לפגוע פיזית בבתי קולנוע שיקרינו את הסרט. מחשש לפיגועים, רשתות הקולנוע הגדולות בארה"ב, קנדה ואירופה סירבו להקרינו, מה שאילץ את ההפקה לבטל לחלוטין את הפצתו בבתי הקולנוע. מקרים דומים אירעו גם לסרטיו השנויים במחלוקת והפרובוקטיביים במזיד של הקומיקאי היהודי סשה ברון כהן, "בוראט" ו-"הדיקטטור" שעוררו סערה עוד לפני שיצאו לאקרנים, ולוו בגלים של מחאות על הפגיעות בכל-כך הרבה דברים שמצריכים כתבה נפרדת.

ג'ניפר לורנס ב"משחקי הרעב" ( (מתוך משחקי הרעב))

הצתה של מחאות

הסרט הדיסטופי "משחקי הרעב" מציג מציאות קודרת של שלטון רודני מדושן עונג המאלץ צעירים להילחם זה בזה עד מוות לצורכי בידור.

מפגינים בתנועות מחאה אמיתיות (כמו בתאילנד ובמיאנמר) אימצו סמלים מתוך הסרט, דוגמת ההצדעה בת שלוש האצבעות, כסמל למרד אקטיבי נגד השלטון. מחשש שהסרט יתדלק אנרכיה ותסיסה אזרחית, הקרנתו נאסרה והוחרמה במדינות בעלות משטרים ריכוזיים, ובראשן תאילנד, וייטנאם וחלקים מסין.

אתר ההנצחה בחניון רעים (צילום: צפריר אביוב/פלאש90)

המצלמה כנשק הסברה

מצד שני, קולנוע יכול גם להיות כלי הסברתי רק עצמה ולסייע בהפצת האמת. "סרט הזוועות" (Bearing Witness) של דובר צה"ל, המציג 43 דקות של חומרי גלם לא ערוכים ממצלמות מחבלי חמאס בטבח השבעה באוקטובר, הוקרן למנהיגים וכתבים בעולם. בניגוד לסרטים שמייצרים נזק, הסרט המדובר הפך לכלי האסטרטגי החזק ביותר של ישראל במלחמת ההסברה שאחרי המלחמה.

סרוגים premium

המהדורה המובחרת!

הטבת השקה מיוחדת:

במקום 39 בחודש עכשיו ב 0

הצטרפו אלינו