לפני שעונים על השאלה מהי פסקת ההתגברות, צריך להסביר מהם חוקי היסוד. בבסיס של מערכת חוקים, צריכה להיות חוקה שמסדירה את צורת השלטון, זכויות האדם ועוד נושאים אשר מהווים קו מנחה לחקיקה הרגילה.

בישראל, בשל המחלוקות הרבות בין הצדדים, לא נקבעה חוקה בקום המדינה. פשרת הררי קבעה כי החוקה הישראלית תחוקק בפרקים שייקראו חוקי יסוד. מכיוון שהחוקה לא הושלמה מעולם, והכנסת ממשיכה להחזיק בסמכות של הרשות המכוננת ולחוקק מפעם לפעם פרקי חוקה, יש מחלוקת האם לחוקי היסוד יש מעמד "חוקתי על חוקי", כלומר מעמד של חוקה המנחה את קווי היסוד של החקיקה במדינה.

רק בשנת 1992 עברו שני חוקי יסוד שהסדירו את המעמד החוקתי של זכויות הפרט לחירות, קניין, פרטיות, חופש העיסוק ועוד. כחלק מחוקי היסוד הללו חוקקה "פסקת ההגבלה" שקבעה כי אין לפגוע בזכויות שבחוקי היסוד, אלא בהתקיים ארבעה תנאים: 1. הפגיעה נעשית בחוק; 2. החוק הולם את ערכיה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית; 3. החוק נועד לתכלית ראויה; 4. החוק מידתי והפגיעה בזכויות לא עולה על הנדרש בכדי להשיג את תכליתו של החוק.

בשנת 1995 השופט אהרן ברק כתב בפסק דין המזרחי כי לאור פסקת ההגבלה, הרי שהמחוקק נתן לבית המשפט סמכות לפסול חוקים שאינם עומדים בארבעת התנאים. העמדה הזאת של ברק נתקלה בהתנגדות של השמרנים, אך מאז ועד היום בג"ץ פסל 22 חוקים ואף נקבע כי במקרים חריגים השופטים יכולים להעביר ביקורת שיפוטית גם על תוכנם של חוקי יסוד.

נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אהרן ברק. מאז הלכת בנק המזרחי בג"ץ פסל 22 חוקים (מרים אלסטר/פלאש 90)

המהלך של ברק גרם להעברת מוקד הכוח מקצה אחד של גבעת רם בירושלים, הכנסת, אל הקצה השני – בית המשפט העליון. כעת, המילה האחרונה נמצאת בידי בית המשפט. הוא קובע האם חוק עומד בתנאי פסקת ההגבלה, ואם ייפסל במידה ולא.

אז מהי פסקת ההתגברות?

פסקת ההתגברות נועדה להחזיר את הכוח לכנסת, ולאפשר לה לחוקק מחדש חוק שבית המשפט פסל – ושהוא יהיה תקף למרות פסילתו מוקדם יותר. למעשה, נוסח מסוים של פסקת ההתגברות קיים בחוק יסוד חופש העיסוק.

על מה המחלוקת העיקרית?

הנוסח, זאת הנקודה. רבים מהמשפטנים בישראל מסכימים כי יש צורך בפסקת התגברות, אבל יש מחלוקת לגבי התנאים שיידרשו מהכנסת בכדי לחוקק חוקים שיפגעו בזכויות הפרט. האם מספיקים 61 חברי כנסת, המרכיבים כל קואליציה שהיא? האם צריך שיהיה רוב מיוחד שמראה על הסכמה נרחבת של נבחרי הציבור לפגיעה בזכויות הפרט? האם צריך שחלק מחברי הכנסת שיצביעו בעד יהיו גם מהאופוזיציה? רוב המחלוקת היום סובבת סביב השאלות האלה.

פסקת ההתגברות מעוררת את השאלה: למי נתונה המילה האחרונה בישראל? בנימין נתניהו מעל דוכן הכנסת. (צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת)

מה יקרה ברגע שפסקת ההתגברות תעבור?

עקרונית, הכנסת תוכל לחוקק מה שהיא תראה לנכון. במידה וחוק יפגע בהוראות חוקי היסוד ובית המשפט יבטל אותו, החוק יחזור לשולחן הכנסת והיא תוכל לחוקק אותו מחדש. כרגע מדובר על פסקת התגברות ברוב של 61, הרוב המינימליסטי הנדרש בכדי לקיים קואליציה. כתוצאה מכך, כל קואליציה תוכל להעביר חוקים הנוגדים את הוראות חוקי היסוד.

עם זאת, ייתכן שיחד עם פסקת ההתגברות הצפויה תהיה הגבלה כי תוקף ההתגברות יהיה לארבע שנים, כך שבכל ארבע שנים הכנסת תצטרך לתת תוקף מחודש לחוק שנפסל – או שהוא יבוטל. ההגבלה הזאת נועדה לייצר איזון בין הפגיעה בזכויות היסוד לסמכות הכנסת.

מי דורש כרגע להעביר את פסקת ההתגברות?

כרגע, כלל השותפות של הליכוד דורשות להעביר את פסקת ההתגברות כצעד ראשוני בקואליציה שתקום. גם בליכוד דיברו במהלך הבחירות על רפורמות במערכת המשפט, אבל בנאום הניצחון של נתניהו הוא 'שכח' לדבר על התחום הזה – מה שהדליק נורה אדומה אצל השותפות בגוש הימין.

נתניהו היה בטוח שאחרי ממשלת בנט ולפיד, המפלגות בגוש ירצו קודם כל להקים ממשלה אחרת, הוא ניסה להקים ממשלה בלי קווי יסוד ועם הסכמים קואליציוניים רזים ביותר, אולם המפלגות החרדיות והדתיות דרשו לדון בקווי היסוד לפני השבעת הממשלה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

גפני על פסקת ההתגברות

בציונות הדתית ובעוצמה יהודית מעוניינים כבר שנים ארוכות לבצע רפורמות במערכת המשפט, אך הדבר נצרך גם לצורך רפורמות הכרחיות לעמדתם – כגון חקיקה מחודשת של חוק ההסדרה, חוק המסתננים ועוד. ביטול חוק הגיוס וההוראה לאפשר הכנסת חמץ בפסח לבתי חולים, היו הקש ששבר את גב הגמל מבחינת החרדים ביחס לבית המשפט העליון. בעוד דרעי עוד יכול להתגמש בעניין, הרי שביהדות התורה הכריזו נחרצות כי "בלי פסקת ההתגברות לא תקום ממשלה".

אבל לא רק במפלגות הגוש, גם בתוך הליכוד יש מי שלוחץ לחוקק את פסקת ההתגברות. בראש מחנה השמרנים הליכודי עומדים יריב לוין ואמיר אוחנה, מבכירי הליכוד.

כרגע, אם שום דבר לא ישתנה, לנתניהו אין ממשלה בלי פסקת התגברות. השותפות של נתניהו דורשות פסקת התגברות ברוב של 61. נתניהו יודע שהעברת פסקת התגברות, בוודאי בנוסח שכזה, תהווה שבירת כלים מול מערכת המשפט, ולכן הוא מנסה לרכך אותה עם הגבלת תוקף ההתגברות. ספק אם השותפות של נתניהו יסכימו למהלך הזה.

למה פסקת ההתגברות רעה (לדברי מי שמתנגד לה)?

לדברי המתנגדים לפסקת התגברות, במתכונת המוצעת, בה נדרש רוב של 61 חברי כנסת, כל קואליציה תוכל לעקוף כל פסק דין של בית המשפט העליון.

משמעות הדבר, היא ביטול היכולת של בית המשפט להגן בצורה אפקטיבית על זכויות הפרט של אזרחי ישראל. הכנסת תהפוך לכל יכולה, ללא יכולת של הרשות השופטת להגביל את כוחה של הכנסת כאשר היא פוגעת בזכויות הפרט או בזכויות המיעוט בישראל.

שופטי בג"ץ. ארכיון (צילום: חיים גולדברג)

בנוסף, לדבריהם מכיוון שחוקי היסוד מהווים פרקי חוקה, הרי שאסור לאפשר לפגוע בהוראות שלהם במספר של הקואליציה הכי צרה שניתן להקים בכנסת.

המתנגדים סבורים כי כל מחנה פוליטי צריך לחשוש מפסקת התגברות, כיוון שייעשה בה שימוש נגד מי שאינו בשלטון – וכידוע, שלטון הוא דבר מתחלף.

למה פסקת ההתגברות טובה (לדברי מי שתומך בה)?

לדברי התומכים בנוסח הנוכחי של פסקת ההתגברות, יש לאפשר לעם לבחור באמצעות נציגיו את הדרך בה תתנהל המדינה. אכן הכוח יעבור לפוליטיקאים, אך אלה נבחרים מדי מערכת בחירות על ידי הציבור. במידה והפוליטיקאים יפעלו בניגוד לרצון הציבור שבחר בהם, הרי שהציבור לכאורה ישלח אותם לבית.

התומכים סוברים כי מכיוון שכוחן של רשויות החוק בדמוקרטיה נובע מכוח ההסמכה של העם, ראוי כי המילה האחרונה בדמוקרטיה תהיה של מי שנבחר על ידי העם ונהנה מחידוש אמון הציבור בו מדי מערכת בחירות.

האם פסקת ההתגברות היא "קץ הדמוקרטיה"?

על השאלה הזאת תצטרכו לענות בעצמכם. האם לאור מה שקראתם אתם מרגישים חשש שזכויותיכם ייפגעו? האם אתם רוצים לתת יותר כוח לנבחרי הציבור? מי אמור להחזיק במילה האחרונה בישראל, בית המשפט או הכנסת? כל אדם יענה על השאלות האלו בצורה אחרת. "קץ הדמוקרטיה" של אחד אינו הקץ בעיני האחר.