ביוני 1980 חתם מנחם בגין כשר הביטחון על צו מעצר מינהלי נגד הרב מאיר כהנא לתקופה בת שישה חודשים, לאחר שהתקבל מידע מודיעיני כי הוא וכמה מחברי תנועת "כך" עמדו להטמין חומרי נפץ באוטובוסים בחברון. בגין אמר אז: "האיש הזה יכול היה לגרום לאסון, לא לאנשינו אלא לערבים. לא הייתה לנו ברירה. הוא אדם משוגע. הוא יכול היה לגרום לאסון. הוא מסוכן".

ארבעה עשורים מאוחר יותר, מנהיג תנועת הליכוד מוצא את עצמו במשא ומתן אל תוך הלילה עם איתמר בן גביר, יושב ראש מפלגת עוצמה יהודית, שהגיע היישר מאזכרתו של הרב כהנא אל הדיונים במצודת זאב. הפעם מנהיג הליכוד לא יהיה זה שיזהיר מפניו של פעיל תנועת כך לשעבר, אלא זה שיסביר שמדובר באדם שעבר שינוי.

בין האכזבה מבן גביר המתון לתקווה שמדובר באסטרטגיה

בשעות הערב של יום חמישי, החלו לזרום לאולם אירועים צנוע ליד התחנה המרכזית בירושלים, בין מוסכים ומספרה, עשרות נערי גבעות עם פאות ארוכות, גברים עם ילדיהם הקטנים שלבשו בגאווה חולצות עם דיוקנו של הרב כהנא ומדבקות עליהן מתנוסס הכיתוב "כהנא צדק".

בכניסה לאירוע האזכרה השנתי של הרב כהנא, חיכו לאורחים סטיקרים עם הכיתוב "שמאלנים – בוגדים", "רוצים נקמה" ו"דו-קיום אין דבר כזה". בהמשך המדרגות האפלוליות, תור ארוך של קונים המתין לרכוש מהמרצ'נדייז הרבים שהוצעו למכירה. צמידים של ארגון להב"ה לצד מחזיקי מפתחות של תנועת "כך", חולצות וספרים שהוא או אחרים כתבו על חייו.

הכניסה לאירוע האזכרה של הרב כהנא (צילום: אשר רוט)
דוכן מרצ'נדייז באזכרה לרב כהנא (צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90)
דוכן מרצ'נדייז באזכרה לרב כהנא (צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90)

על מסכים באולם הצנוע הוקרנו לאורך הערב סרטים של כהנא, ביניהם ריאיון שלו לרשת CNN משנת 83. בצד האולם היו מעט כוסות חד פעמיות משומשות, מיחם ריק ושאריות של קופסאות שהיו כיבוד לזמן קצר מאוד לפני שנגמר. פאר לא היה, אידיאולוגיה כן.

מי שהגיעו בהרכב מלא, היו אנשי מפלגת "עוצמה יהודית", שנהרו לאזכרה היישר מביקור בבית הנשיא, בו שאל אותם הרצוג לגבי הדאגה בעולם ממפלגתם. חלק מאנשי המפלגה הרגישו בבית, מועמדים אחרים נראו כמי שהגיעו בעל כורחם לאירוע ורק חיכו לרגע בו יוכלו לחתוך הביתה ולתכנן את הג'וב שהם עשויים לקבל בקרוב.

לא ברור מה בין המועמדים של "עוצמה יהודית" של היום, לבין ברוך מרזל ומיכאל בן ארי, שנראו מתוסכלים לנוכח הנאום העדין של איתמר בן גביר. הקהל, שציפה ככל הנראה לשמוע מאיתמר בן גביר על תכנית הטרנספר, נותר ספק מאוכזב ספק מקווה כי מדובר במילים מכובסות בלבד. חלקו הגיב בקריאות בוז כשבן גביר אמר בנאומו ש"לא צריך לגרש את כל הערבים", כאשר היה נראה כי הגעתו של בן גביר למקום הייתה בעיקר בכדי להתנער ממורו ורבו ולהבהיר שוב קבל על ועדה: התמתנתי.

אל מול ההצלחה של עוצמה יהודית בבחירות האחרונות, מרבית האורחים באולם נשמעו ספקניים ביחס לבן גביר, והם לא מאמינים שהוא ייצג בכנסת את משנתו של רבם, שהתעקש כי הפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני הינו טרנספר של הפלסטינים וערביי ישראל. בחור צעיר בחולצה צהובה ועליה הדפס סמל האגרוף של תנועת "כך" שענד סיכות רבות עם תמונותיו של הרב כהנא, היה דווקא אופטימי: "בן גביר הוא חכם, בכוונה הוא עושה ככה כאילו התמתן, כדי שהוא יצליח להתקדם למעלה לאט לאט. הוא יקדם את האידיאולוגיה של הרב כהנא בהמשך, אם הוא יגיד עכשיו מוות לערבים או ידבר על טרנספר יפסלו אותו כמו שפסלו את מרזל ובן ארי".  

"אין סיטואציה של שלום עם הערבים", הבהיר הרב דוב ליאור (צילום: אשר רוט)

"אין סיטואציה שיש שלום עם הערבים" הבהיר הרב דב ליאור, ממנהיגה הרוחניים של עוצמה יהודית, על במת האזכרה לכהנא. בנצי גופשטיין, חברו של בן גביר ומי שניהל את מטה הבחירות של עוצמה יהודית, אמר על הבמה: "אנחנו מקווים שגם אנחנו נרוץ לכנסת ונטפל בבעיית ההתבוללות", ספק כהצהרת הרגעה לקהל שחרד מההתמתנות של עוצמה יהודית, ספק כהצהרה על הקמת מפלגה חדשה מימין לימין של עוצמה יהודית. 

מעט מאוד נשים היו בערב האזכרה, והן לא מילאו אפילו חצי מכמות הכיסאות שהוכנה עבורן בעזרת הנשים, שם הסתפקו בהקרנה על טלוויזיה קטנה של הבמה מעזרת הגברים. אחת מהן הייתה לימור סון הר מלך, חברת הכנסת לעתיד, שהשאירה בבית את עשרת ילדיה. לימור, שעסקה בשנים האחרונות רבות בנושאי טיפול ונפש הסבירה שהיא פחות מכירה את האידיאולוגיה של כהנא ביחס לערבים, ועבורה הוא היה איש של אהבה.

"כהנא אמר: אני לא שונא ערבים, אני אוהב יהודים"

אזכרתו השנתית של הרב כהנא התקיימה השנה שבוע וחצי אחרי הניצחון הגדול של מחנה הימין בישראל. היו מי שטענו כי בעקבות התרומה המשמעותית של עוצמה יהודית לניצחון הימין, הרב כהנא זכה לגדולתו אחרי שנים רבות בהן היה נחשב למוקצה. אנשים כאלו לא זוכרים שהרב כהנא מעולם לא נעלם מחיינו. אולי להפך, דווקא ה"לגיטימציה" שבן גביר ומפלגתו נתנו לו, יצרה מצב הפוך בו אחד מתלמידיו ומפעילי תנועת כך המרכזיים לאורך השנים בוחר כמעט להתנער ממנו בשל קיצוניותו ומבהיר שוב ושוב כי הוא אינו מחזיק היום בדעותיו.

בעוד בבחירות 2015 חיילים רבים עיטרו את עמוד הפייסבוק שלהם בסטטוסים של "כהנא צדק", הפעם תשומת הלב הייתה למושגים כמו משילות, ריבונות, בעלי הבית, עוצמה יהודית ובן גביר. מושג הטרנספר נשאר בבוידם של המפלגה שקמה על בסיס רעיון זה. 

בכניסה לאולם השתרך תור ארוך לקניית מרצ'נדייז וספרים (צילום: אשר רוט)
(צילום: אשר רוט)

הרב מאיר כהנא נרצח בידי מתנקש מוסלמי בארצות הברית בשנת 1990. אך כמו שאמר אחר מנערי הגבעות שהגיע לאזכרתו: "כשרצחו את דוואבשה כולם נהיו נגד נוער הגבעות, כשרצחו את רבין כולם נהיו בעד השמאלנים". במידה מסוימת הצלחתו של כהנא טמונה במיתוס שנולד עם הירצחו.

כהנא הקיף את עצמו תלמידים בישיבת הרעיון היהודי אותה הקים, ואותה ממשיך הרב קרויזר, אביו של יצחק קרויזר, מועמד מספר 15 במפלגת עוצמה יהודית שייכנס כחבר כנסת באמצעות החוק הנורווגי.

אף על פי שהוא נפטר לפני יותר מ-30 שנה, צעירים רבים שהגיעו לאזכרתו ביום חמישי סיפרו בעיניים נוצצות על מי הוא הרב כהנא בשבילם: "הרב כהנא היה מונע מאהבה לעם ישראל, הוא אמר: אני לא שונא ערבים, אני אוהב יהודים, כל מה שאנחנו יודעים על מה זה יהודי זה הרב כהנא" סיפר אחד מהם. 

כששאלתי נערים שהגיעו לאזכרה אם הם סבורים היום יותר מבעבר שהרב כהנא צדק, הם הזכירו את אירועי "שומר חומות" ביוני 21, אירועים שבמידה רבה גם תרמו לנסיקתה של מפלגת עוצמה יהודית. "אני גר ברמלה, אני ראיתי את הערבים בארץ ישראל קמים עלינו, הרגו לי סבא של חבר. רואים בשטח – הרב כהנא צדק, אם אנחנו לא נפתור את הבעיה, הבעיה לא תיעלם – היא הולכת ומתעצמת".

כשנשאלו אם איתמר בן גביר מייצג את עמדות הרב כהנא, השיב אחד הנערים: "בחלק מן הדברים אני לא בדיוק מסכים עם איתמר, ברוב הדברים אני חושב שאיתמר יכול להיות שליח שלנו, שהוא הכי קרוב כרגע לדעות שלי", הוא מוסיף כי "כשהרב כהנא אמר לפני 40 שנה 'מוות למחבלים' אנשים חשבו שזה דבר הזוי. והנה בא איתמר והוא בא ואומר הכי פשוט 'מוות למחבלים'".  

"אני לא גזען, אני לא מאמין בגזענות. אני לא שונא ערבים, אני אוהב יהודים" אומר הנער, "אני גם לא אומר שאני נגד כל הערבים, אני אומר כל הגויים. אני לא מאמין בתורת גזע אלא בתורת דת. השם הביא לי את ארץ ישראל ואין כאן מקום לכל גוי שלא מוכן לקבל על עצמו מסים ועבדות". הוא מדגיש: "כמובן שאין דבר כזה שוויון זכויות ואין דבר כזה דמוקרטיה ללא ליהודים". החבר שלידו מסכים ומוסיף: "איתמר הוא לא כהניסט לגמרי, יש דברים שהוא התנער מהרב כהנא והוא לא חושב כמו הרב כהנא. כן, אני תומך באיתמר כי הוא יהודי טוב שעוזר לעם ישראל. אבל גם בסוגיה הערבית – הרב כהנא קרא לטרנספר על פי ההלכה, כל ערבי שלא מקבל מעמד של גר תושב לא יכול להיות פה. איתמר לא אומר את זה בכלל". 

(צילום: אשר רוט)

כשנשאלו מדוע עוצמה יהודית לא קוראת לפתרון של טרנספר, הסבירו הנערים: "מפחדים, מפחדים מטרנספר, הרב כהנא קרא לטרנספר ונפסל, מיכאל בן ארי נפסל, ברוך מרזל נפסל. יש איזה פחד מהשלטון של מערכת המשפט והעיתונות השמאלנית, יש פחד מהממסד לבוא ולהגיד 'המלך הוא עירום'. עד עכשיו שיחקנו באיזה משהו לא נכון. שיחקנו במשחקים של דו-קיום ושל שתי מדינות לשני עמים וכל מיני דברים כאלה – צריך לפתור את הבעיה עם משהו מאוד גדול שהוא הטרנספר".

החשש משינוי נהלי פתיחה באש כלפי זורקי אבנים

בחור אחר שמאזין לשיחה מהצד, מצטרף ומתוודה כי התלבט בקלפי בין הצבעה לאחמד טיבי לבין איתמר בן גביר: "בכנות, אני מעדיף את אחמד טיבי מאשר את בן גביר… לפחות הוא אומר את האמת", ומסביר: "אם הייתה קמה ממשלה עם אחמד טיבי, הימין היה מקצין יותר, ואז פעם הבאה הימין היה יותר אידיאולוגי ועם יותר מנדטים". בהמשך, הוא מוסיף ואומר שהוא לא בעד כל מה שהרב כהנא אמר: "הרב כהנא היה בעד הפרדה בחופים – ואני נגד. הרב כהנא גם היה ממלכתי, הוא היה נגד זריקת אבנים על חיילי צה"ל ושוטרים, ואני בעד". 

נער גבעות בן 16 מצטרף לשיחה ומספר שהוא מתגורר בגבעה עם עוד חמישה נערים, וכעת בהרחקה מנהלית ממנה לאחר שזרק אבנים על שוטרים וחיילים שהגיעו לפנות אותה: "אני בגבעות שלוש שנים, אני אידאליסט". נער אחר שהגיע לאזכרה "בגלל חברים" אך לומד בישיבה ומתכנן להתגייס לצבא מסתכל עליו בעיניים מעריצות ואומר: "זו מסירות נפש אמתית, נראה לי שבלי אנשים כמוך אין לנו יהודה ושומרון, אין לנו מדינה, אפשר לקפל את הכל". הוא מוסיף: "הלוואי שהייתה לי את המסירות נפש הזאת, אני עומד להתגייס לצבא אבל מבחינתי להיות נער גבעות זה יותר חשוב".

הנער לצידו, זה שחי בגבעה, מודה כי הוא חושש משינוי נהלי הפתיחה באש נגד זורקי אבנים שבן גביר עשוי לקדם, ומסביר: "בחיים לא ראיתי אירוע שבאו סתם לחייל וזרקו עליו אבן, לפעמים זה קורה כשחיילים מרביצים וזה…"

עולים לקברו של הרב כהנא, בשבוע שעבר (צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90)

יש מי שטען שבאזכרה לכהנא, נחשף פרצופו האמיתי של איתמר בן גביר, שניסה במשך קמפיין שלם להציג את התמתנותו. אבל כמי שעומד לקבל את תפקיד השר לביטחון פנים ואולי גם חולם בסתר על ראשות הממשלה בעתיד, נראה שבן גביר לוקח ברצינות את הביקורת העולמית.

הוא לא הגיע לאזכרה בכדי להבטיח שיקיים את משנתו של כהנא, למי שנכח שם, זה היה נראה שהגעתו הייתה בכדי לכבד ולהיפרד, ממי שהיה פעם רבו ומורו והשפיע עליו רבות. הוא הביא איתו את אנשי עוצמה שלא גדלו על כהנא, את משפחתו החדשה שחלקים ממנה לא בדיוק מצאו את עצמם בין הצעירים שנופפו בגאווה בסיסמאות כהניסטיות.

למעשה, נראה שבן גביר במסלול הישיר להמשיך את המהפך, מדמותו של הנער האנרכיסט לה זכה פעם – לעבר מי שעומד בראש המשרד האחראי על אכיפת החוק, ועשוי כנראה בעל כורחו לעמוד, אם יידרש, מול אותם נערי גבעות שעד לפני תקופה העריצו אותו וראו בו חלק מהם.