זה נראה כמעט בעידן אחר, אבל לפני יותר משנה סמוטריץ' ובנט הצטפפו יחד בימינה. הפיצול בניהם נסוב על הסוגיה, כמה כל אחד מהם יקבל בתוך הרשימה.

זו לא היה רק משחק כיסאות הסביר סמוטריץ', בנט כיוון לראשות הממשלה ואילו הוא לראשות הציונות הדתית, את השם הזה הוא גם אימץ למפלגתו שעד אז נקראה 'האיחוד הלאומי – תקומה'.

המספר היחסי ברשימה הביעה את הכוח הפוליטי ומהם גם הערכים טען סמוטריץ'.

באותה תקופה הוא לא חשש לממשלה עם עבאס, אלא לממשלה עם אנשי מרכז; דוגמת שאשא ביטון, פרופ' גבי ברש או אלונה ברקת בגרסה המוקדמת, שמות שעלו בבורסת השמות של ימינה. סמוטריץ' הסביר שבלחץ אמריקאי של ביידן, אנשים כאלו יפנו עורף להתיישבות.

היום ימים. בנט וסמוטריץ' במליאה (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90)

ההיסטוריה ידועה וסמוטריץ' פנה לדרך אחרת בחיבור עם איתמר בן גביר – "מתוך אחריות לגוש", ובלחץ מסיבי של נתניהו. בינתיים השניים מולחמים יותר ויותר אחד לשני. כרגע על פי הסקרים האחרונים, נראה שההחלטה ההיא עלולה לערער את סמוטריץ' ולגנוז את חלומו הישן.

סמוטריץ' סימן לעצמו מטרה להוביל את הציונות הדתית, זה החל כבר ביום שבנט ושקד הפעילו את כיסא המפלט ונטשו את הבית היהודי אל עבר חלום ראשות הממשלה עם מפלגה המאחדת דתיים וחילוניים כפי ששזרו השנים יחד עם הרב רונצקי ואורי אורבך זכרם לברכה.

סמוטריץ' כזכור, גם היה בסוד הפרישה של בנט ושקד מהבית היהודי, ולא אמר מילה בזמן אמת.

הקניבליזם הפוליטי של סמוטריץ'

הזירה הזו של ראשות הציונות הדתית הופקרה וסמוטריץ' החל בהשתלטות. תחילה הוא הביס את אורי אריאל במרכז המפלגה באופן שהיכה בתדהמה את אריאל, שסרב ללחוץ לו את היד.

מפלגת הבית היהודי החבולה, שמה בראשה את הרב רפי פרץ, ראש מכינה נערץ, טייס והרבצ"ר לשעבר. סך הכל בחירה לא רעה.

אך אם כל כניסה לפוליטיקה היא לא פשוטה, למי שלא צמח במסדרונות הכנסת ומכיר את עולם הקמפיינים, במקרה הנ"ל, הרב רפי עבר טירונות יחידה מואצת וקשוחה במיוחד, כשסמוטריץ' העביר אותו דרכה בזפת ונוצות.

אי אפשר להאשים רק את סמוטריץ', אבל הרב רפי נותר חבול ומוכה עד שלבסוף פרש מהפוליטיקה, באופן אבסורדי, דווקא לאחר שחבר לנתניהו ולא נישאר עם בנט וסמוטריץ' באופוזיציה. היום זה נראה דימיוני כמעט.

סמוטריץ' ובנט ראו עין בעין את נתניהו כמשתמש וזורק את הציונות הדתית לגווניה וסעיפיה השונים.

איחוד מפלגות הימין, הייתה מפלגה כזו פעם (צילום: גיל יערי/ פלאש 90)

כולנו זוכרים איך בכל מערכת כזו של איחודים ופיצולים בקרב הציבור הדתי לאומי, היו התנגשויות טקטוניות. הקשוחות מבניהם היו בין סמוטריץ' לבן גביר. השניים האכילו אחד את השני קש וגבבה.

זכור במיוחד התיעוב בין סמוטריץ' לרב רפי, שנאלץ לחבור לבן גביר, כשלא מצא מוצא ואז הפארסה של הנטישה שלו לקראת סגירת הרשימות. הרב רפי שהאשים את בנט בנטישה בנאום החגיגי הראשון שלו במערכת הפוליטית, מצא את עצמו תחת הטייטל 'נוטש' ו'בוגד' בקרב המגזר.

גם מחליפתו בתפקיד, חגית משה, שסמוטריץ' פעל בשבילה שתיקח את ראשות הבית היהודי במקום ניר אורבך, אכלה את אותו תבשיל מידי סמוטריץ' והיא נשארה בחוץ.

מה היה קורה אם סמוטריץ' ובנט היו רצים יחד?

מי יודע מה היה קורה לו סמוטריץ' ובנט היו רצים יחד במערכת הבחירות האחרונה? האם בנט יכול היה לבצע את הצעד שביצע כשגם סמוטריץ', אופיר סופר, אולי גם אורית סטרוק היו ברשימה והיו מהווים משקל יחד עם עמיחי שיקלי ואלון דוידי? קשה לנחש.

מה שכן, כרגע הבכורה של סמוטריץ' כמנהיג הבלתי מעורער של הציונות הדתית, זו שנשארה בתום עידן בנט, עומדת בפני אתגר לא פשוט.

בן גביר הופך פופולרי יותר ויותר והוא מאפיל על סמוטריץ'. הוא יודע להתבטא בחריפות, לשלהב את הבייס, אבל יחד עם זאת לשמור על תמיכה רחבה.

כך הוא למשל מיתן מאוד את התבטאויותיו נגד להט"בים. בציבור המסורתי, הסוגיה הזו לא נתפסת כמו שתופסים אותה בציבור של מפלגת נעם.

נכון, גם סמוטריץ' הוריד את המדפים מעיסוק בסוגיה הזו שחיבלה בו רבות, וליד נועם הוא מחוויר, אבל אין לו אמירות כמו של בן גביר שאומר "הם אחים שלי".

בראיון ביום חמישי האחרון בגל"צ אמר בן גביר: "לא אשתתף בהפגנות נגד המצעד. אני לא חושב שההומואים והלסביות הם בהמות – הם אחים שלי, אני פועל גם בשבילם", ותחשבו לבד את ההקשר כשהוא אומר בהמות. נכון שגופשטיין הפגין במקביל באותו זמן ברחוב הסמוך.

לאחרונה חזר בן גביר ואמר כי הוא לא ממשיך דרכו של הרב כהנא. לדבריו, הרב כהנא רצה לסלק את כל הערבים, ואילו הוא רק בעד גירוש מחבלים.

בן גביר מתקבל על ידי אנשי ציונות דתית רבים מהגזרה של סמוטריץ' וצפונה, יחד עם אנשי ליכוד, ש"ס ויהדות התורה. הוא הח"כ הבולט ביותר, או הרועש ביותר, שמצליח לסחוף אחריו. הוא גם במוקד הקמפיין של מחנה ממשלת השינוי, בנט, לפיד וסער. הוא הגורם מפניו מפחידים, וכך הפופולריות שלו נוסקת.

מה יקרה במקרה של בחירות? כנראה הסכינים שוב ישלפו, אבל בן גביר וסמוטריץ' שקולים בתכסיסנות הפוליטית. לבן גביר סמוטריץ' עד כה לא הצליח לעשות תרגילים. נראה שבמוקדם או במאוחר הוא יצטרך לוותר לבן גביר על ראשות המפלגה ועוד לא הוצא כאן התותח העדתי.

למה בן גביר לא כי הוא מזרחי? כי הוא כהניסט, על אף שהוא מכחיש? ואם כן למה רצת איתו יחד? תשובות שסמוטריץ' יצטרך לספק. כי אם לא, את חלום מנהיג הציונות הדתית, זו שהוא עומד בראשה, הוא יצטרך לגנוז, או לפחות לחלוק אותו עם בן גביר.