פרשת בא: ישנם אנשים המרגישים שהמדינה פגעה בהם מבחינה כלכלית בכל מיני צורות, ולכן הם מרשים לעצמם לקחת בחזרה את כספה של המדינה לא דרך בית משפט, אלא בכל מיני טריקים כלכליים כאלו ואחרים. מה פרשת השבוע מספרת לנו על התופעה הזו?

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

WhatsApp Video 2022-01-06 at 07.10.17

הרש"ר הירש שם לב לביטוי מאוד מעניין שיש בפרשתנו. אחרי מכת חושך כתוב "גם האיש משה גדול מאוד בארץ מצרים, בעיני עבדי פרעה ובעיני העם", מה יש במכת חושך שדווקא בעקבותיה משה נהיה אדם גדול בעיני המצרים? לא מכת שחין ולא ברד ולא ארבה ולא שום מכה אחרת, עם כל הדברים המדהימים שהיו במכות הללו, לא הרים את קרנו של משה, מה גרם לקרנו של משה לעלות בעיני המצרים דווקא בחושך?

מדרש חז"ל המפורסם מספר, שבזמן מכת חושך בני ישראל הסתובבו בבתי המצרים וחפשו את אוצרותיהם, כדי שאחר כך יוכלו לבוא ולבקש אותם מהמצרים. שואל הרש"ר למה הם חיכו? הרי המצרים שעבדו אותם באכזריות נוראית קרוב למאה שנה, מצאת אוצר אצל אותו משעבד אכזרי – קח, למה אתה צריך לחכות שהחושך ייגמר ואז הם לבוא לבקש? קח, זה שלך לכאורה.

אך לא, המצרים מתעוררים מהחושך אחרי שלושה ימים ומגלים שלא חסר להם כלום. למרות כל העוולות הנוראיות שהם עשו לעבדים האלה, אף עבד לא לקח פרור. ולא רק שלא לקח, אלא בסיום החושך בני ישראל מגיעים למצרים ומבקשים: "אפשר את זה בבקשה", "אפשר לקבל את ההוא שם בבקשה", ולמרות שהם יכלו לקחת את אותם חפצים לפני דקה, הם לא לקחו.

היושר הפנימי הזה שאני לא נוגע בכסף שהוא לא שלי מצא חן בעיני המצרים, ולכן דווקא אחרי מכת חושך קרנו של משה מנהיג העברים עולה, "גם האיש משה גדול מאוד בארץ מצרים".

כסף שהוא לא שלנו על פי דין, לא לוקחים, ואם אנחנו חושבים שמגיע לנו – מבקשים, בבית משפט או מהאדם השני, כי הכל צריך להיות ביושר על פי דין, ולא בעורמה.