מנויים של 35 שגרירים של מדינת ישראל ברחבי העולם מתעכב, בגלל סכסוך ישן בין משרד החוץ לוועד העובדים, אבל זה יותר מזה. בכל משרד החוץ יגידו לכם שהמשרד לא מנוהל כבר הרבה הרבה זמן.

במשך זמן רב בנימין נתניהו שמר לעצמו את המשרד כדי לא להעניק את התפקיד לאף אחד אחר, עד שגבי אשכנזי הגיע לשם במסגרת ממשלת החילופים הרעועה, והחוק המונע ממי שמוגש נגדו כתב אישום לכהן כשר, לאחר שבג"צ הכריע שזה כולל גם את ראש הממשלה.

לאשכנזי היו הרבה דברים לעשות במשרד, ללמוד אותו ולהתעסק במאבקים פוליטיים ערב בחירות – כי לאורך כל זמנה של הממשלה הזו היא הייתה תחת איום הבחירות. ועכשיו הוא שם על תקן ממשלת מעבר, עד לממשלה שתקום, כן או לא ומי יודע מתי. המינויים אגב צריכים כמובן לקבל את אישור הממשלה, שם נתניהו תוקע את זה מחשש שהשגרירים הם מינוי של אשכנזי או כאלו שהוא טוען שהם מקורבים לליברמן ונתניהו מנסה לשלוט על המהלכים בכל הזירות.

הדוגמה הקטנה הזו היא אולי תמונת מראה לכל הנעשה לאורך השנתיים האחרונות לכל הפחות. נתניהו לא מטפל בבעיות של מדינת ישראל בשוטף, אבל יודע באופן פנטסטי לכבות את השריפה בצורה מעוררת התפעלות.

כך נתניהו לא טיפל במערך הכבאות הכושל ב-2010, אבל הצליח להביא סופרטנקר מ-19 מדינות שונות, תוך כדי להבות. הוא לא ניהל בצורה משביעת רצון את משבר הקורונה, אבל הביא חיסונים לפני כולם. לא טיפל בגרעון ובזעקות בתי החולים על חוסרים שלהם במשך שנים, אך כשהיה משבר של מטושים ומכונות הנשמה עם התעצמות התפשטות הקורונה בישראל – הוא שלח את טובי בחורינו להביא את הציוד באופן עלום ונסתר. לא מתמודד מול האיום העזתי, אבל נותן להם "מכה אנושה", בכל סבב (וחוזר חלילה).

אופן המינויים והטיפול בשוטף, מאז 2010 רק הלך והחריף. הכל פוליטי, הכל חלק ממערכת בחירות מתמשכת. נתניהו אדם מוכשר מאוד, אבל לא קיבל כוחות מהר האולימפוס. הוא רוצה לשלוט בכל הסיטואציה, למנות רק אנשים שבראש ובראשונה הם נאמנים לו, אך הוא לא יכול לטפל בהכל לבד. בטח לא כשמפלס האיבה והחשדנות הולך וגובר עם יותר ויותר שותפים (תשאלו את עצמכם למה?).

קל היה השבוע להתגולל על בג"צ שפסק בנושא חוקי יסוד, בשל התיקון של פשרת האוזר לחוק יסוד משק המדינה, אבל קשה היה שלא לקבל את הטענות ששינוי חוק יסוד, חוק שאמור להיות פרק מהחוקה של מדינת ישראל הנוגע לערכים וכללי המשחק והמִנהַל במדינת ישראל לאורך שנים – לא יכול להיות תיקון פרסונלי לצורך פוליטי כזה או אחר. גם לא משחק בתקציב המדינה – דבר אותו צריך לאשר כדי שתהיה תכנית עבודה למשרדי הממשלה, שהיה אך ורק כדי לשבור רוטציה.

מי שחושב שהליכה לעוד בחירות, היא סך הכל עוד ניסיון להגיע להכרעה, לא רואה ולא מבין את הזנק בתהליך כזה. שיא השיאים היה לצפות במחדלי המשטרה מהר מירון ועד להתפרעות הברוטאלית של ערביי ישראל בלוד, ירושלים, עכו חיפה ואיפה לא? במשך שנתיים לא מינו פה מפכ"ל קבוע, מה שיצר שרשרת תקיעויות במשטרה ופרישת ניצבים ותיקים לאחר שקודמו צעירים יותר. ראש השב"כ לשעבר יורם כהן ניתח שהבעיה כעת היא שאין פיקוד מנוסה בצמרת המשטרה.

כך בשורה של תפקידים ומינויים, בכל פעם מחדל אחר מראה זאת. תקציבים בשלף ולצרכים פוליטיים, ולא לטובת ארגון מקצועי. נתניהו מנהל תחתיו כאוס, אך יודע לנצל הזדמנויות שלפעמים מיטיבים איתו ולפעמים עם המדינה – כשזה תורם גם לצרכיו.

המתח בין רשויות המדינה, המחוקקת המבצעת והשופטת, הפך לקרב כל בכל, זה לא מתח וביקורת זאת כמעט מלחמה. ולא המקום כאן להבין באיזו עמדה היה נתניהו ומתי ולמה הוא השתנה.

אחרי שאמרנו את כל זה, הקמת ממשלת שינוי, לוּ ימינה תחליט שזה מה שצריך לעשות, היא לא אירוע פשוט. יש שם אוסף של כיוונים שונים אותם עלולים למשוך האנשים בקצוות. במינוי שופטים, ביישום מדיניות ובכלל החשד שיתכן וסילוק נתניהו משמש רק כנקודת פתיחה לרצון להשליט ולחזק ערכי שמאל על הציבור (שעד כה פחות מתחבר בואו נאמר) היא לא מופרכת בלשון המעטה.

זאת הדילמה המרכזית של בנט ושקד, יותר של שקד שבסוף היא זאת שתכריעה. לא סתם היא זו שעלתה לנאום השבוע ולענות לסמוטריץ' על טענותיו, היא זו ששמה ברקס בפעם שעברה, ועכשיו היא אמרה לראשונה שהליכה לבחירות חמישיות היא כרגע לא אופציה.

וצריך להפנים את זה טוב טוב – האלטרנטיבה היא בחירות, לא נראה שיש שום דבר אחר באופק, נתניהו כך מעידים, לא מנסה יותר לחבל במאמצי לפיד מאשר מנסה להקים ממשלה. אלא אם יתחולל נס.