אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

משפט נתניהו | האם ראש הממשלה יקבל חסינות מבג"ץ או מהכנסת?

בימים אלה נבחנת האפשרות לאפשר לראש הממשלה נתניהו להגיש לכנסת בקשת חסינות נוספת עקב תיקון כתב האישום נגדו. בטור זה יבחן הרציונל מאחורי היוזמה, והשאלות שהיא מעוררת

האופציות של נתניהו: האם הוא יקבל חסינות מבג"ץ?
  עמית שאבי/פול

לבקשת יו"ר הכנסת, יריב לוין, בייעוץ המשפטי של הכנסת בודקים בימים אלה האם ניתן להעניק לראש הממשלה נתניהו 'הזדמנות שנייה' לבקש מהכנסת חסינות מפני העמדה לדין, כך פרסם העיתונאי אביעד גליקמן. הפרסום לא בא על בסיס ריק, לפני כשבועיים וחצי ראש הממשלה נתניהו הודיע לבית המשפט המחוזי בירושלים כי הוא שומר את כל טענותיו בנושא בקשת חסינות שניה.

למרות הסיכוי הנמוך כי לנתניהו תהיה הזדמנות שניה לקבל חסינות, הפרסום מעלה מספר שאלות, אותן אנסה להבהיר בטור הבא, כגון: מהו הרציונל לתת לנתניהו לבקש חסינות פעם נוספת; איזו כנסת תדון בחסינות; איזו חסינות יכול לבקש ראש הממשלה; מה תפקיד המפתח של שופטי בג"ץ בעניין – ועוד.

עוד באותו נושא

יו"ר הכנסת בודק אם אפשר לתת לנתניהו חסינות נוספת


21

הרציונל מאחורי בקשת חסינות נוספת

כזכור, הפרקליטות הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום מתוקן נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. כתב האישום המתוקן מכיל פרטים אשר הוגדרו על ידי בית המשפט עצמו כמהותיים להגנה במשפט, בהם נספח ובו מפורטות 315 פניות שנערכו מכיוון נתניהו לעבר הזוג אלוביץ' כאשר בחלק מהם נתניהו כלל לא היה מעורב בפניות בדרך כלשהי.

הרציונל המשפטי שעומד מאחורי האפשרות לקבלת זכות הגשת בקשת חסינות נוספת, הוא כי הפרקליטות תיקנה את כתב האישום נגד נתניהו מבחינה מהותית ביותר, וכי לא מדובר בתיקון פורמלי בלבד.

ניתן לטעון כי לסנגורי נתניהו יהיה קל יותר להתמודד בבית המשפט עם כתב האישום הנוכחי, המתוקן, מאשר עם כתב האישום הקודם. כתב האישום המתוקן מפרט את האירועים ומפריד בין פעולות של בני משפחת נתניהו, אשר אינם נאשמים על מעשים אלה, ובין פעולותיו של ראש הממשלה. כאשר מסתכלים על כתב האישום המתוקן מול הישן, נראה כי המצב של נתניהו משתפר מעט.

כעת נשאלת שאלה עקרונית לגבי מעמדו של כתב אישום שמתוקן באופן מהותי מובהק לעניין חסינות חברי הכנסת, האם ניתן לראות בו לצורך כך 'כתב אישום חדש' שמחייב לעבור את כל תהליכי החסינות פעם נוספת?

עוד באותו נושא

משפט נתניהו|פטירת שלדון אדלסון פוגעת בתיק 2000


40

האם כתב אישום המתוקן באופן מהותי הוא כתב האישום 'חדש'?

כאמור, התיקון בכתב האישום נגד נתניהו שהכי מושך את העין, הוא נספח לכתב האישום בו מפורטים 315 אירועים הקשורים לסיקור באתר וואלה, כאשר נתניהו היה מעורב בכ-150 בלבד. גם כאן, כאשר מבדילים בין מעורבות עקיפה ומעורבות ישירה, נתניהו היה מעורב באופן ישיר ב-10 פניות בלבד שנמתחו על פני ארבע שנים.

כתב האישום המתוקן שופך אור על האישומים נגד ראש הממשלה, מציג אותם מהותית בצורה אחרת לחלוטין, ומאפשר לראש הממשלה להציג לפני חברי הכנסת את הסיבות בשלן הוא נאשם לאשורן. אין כל ספק כי כתב האישום המתוקן טוב יותר לנתניהו. בין בשל פירוט האישורים, ובין בשל הפרדת מעשיו ממעשי בני משפחתו – אשר לא ביצעו כל עבירה.

התובעת במשפט נתניהו, ליאת בן ארי (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

אין ספק שמדובר בכתב אישום שמציג תמונה אחרת, אבל השאלות המשפטיות העומדת לבחינה היא האם מדובר בשוני מהותי של כתב האישום, והאם שינוי מהותי של כתב אישום לבית משפט בתוך הליך פלילי, מאפשר לחבר הכנסת הנאשם לעצור את ההליכים ולומר לפרקליטות: 'אני וויתרתי על החסינות שלי, או שהכנסת אישרה לכם להעמיד אותי לדין, על עובדות כתב האישום הישן. אם אתם מעוניינים להעמיד אותי לדין על עובדות כתב האישום החדש – תגישו אותו מחדש לכנסת'.

השאלות הרלוונטיות מאוד מעניינות. בסופו של דבר ראש הממשלה נתניהו נאשם באותן עבירות, כאשר בחלק מהעובדות הושמטה אחריותו לדברים ובחלק אחר הובהר מה נחשב ל'סיקור חיובי', שכולל פניות בנוגע לסיקור ביקור ראש ממשלת יפן או נאום חשוב נגד הגרעין האיראני.

השאלה העומדת בבסיס היא האם הטיעון של 'הייתי יכול לשכנע את חברי הכנסת להעניק לי חסינות עם כתב האישום המתוקן, ומנעתן ממני את קבלת החסינות בכך שהגשתם את כתב האישום הישן', יכולה להביא לידי כך שלנתניהו תעמוד הזכות לבקש מהכנסת חסינות פעם נוספת.

יש לציין כי כרגע השאלה אמנם נוגעת כרגע למשפט נתניהו, אך היא מהותית מעיקרה. מהן גבולות הגזרה של חסינות חברי כנסת, האם ניתן להציג תמונה אחת בעת בקשת החסינות שלהם מהכנסת, ותמונה אחרת בבית המשפט – ללא כל השלכה?

עוד באותו נושא

מבחינה משפטית, האם נתניהו מוגדר כ'עבריין'?


21

מתי נתניהו צריך להגיש בקשת חסינות נוספת?

במידה ויקבע שלנתניהו יש זכות לבקש חסינות פעם נוספת, תתכן מחלוקת נוספת בין הפרקליטות וסנגורי נתניהו במידה ויחליט להגיש את בקשת החסינות יותר מ-30 יום לאחר הגשת כתב האישום המתוקן לבית המשפט.

הפרקליטות תוכל לטעון כי הזכות לבקשת החסינות עומדת רק 30 יום לאחר שכתב האישום הגיע לידי חבר הכנסת הנאשם, כפי שכתוב בחוק: "חבר הכנסת רשאי, בתוך 30 ימים מיום שהומצא לו כתב האישום, לבקש שהכנסת תקבע כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי לגבי האשמה שבכתב האישום".

עם זאת, נתניהו יוכל לטעון כי נפל פגם בהגשת כתב האישום המתוקן לבית המשפט קודם שעבר אצל יו"ר הכנסת ויו"ר ועדת חוקה, כפי שכתוב בחוק לפני הסעיף שיכול לבוא לטובת הפרקליטות: "אישר היועץ המשפטי לממשלה הגשת כתב אישום נגד חבר הכנסת ימסור עותק ממנו, בטרם הגשתו לבית המשפט, לחבר הכנסת, ליושב ראש הכנסת וליושב ראש ועדת הכנסת".

שאלות נוספות שעולות במקרה בו נתניהו יגיש בקשת חסינות מחודשת, הן לגבי גורל ההליך נגד נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים. האם התיק יוקפא עד להכרעה בשאלת החסינות? האם הוא יבוטל, ובמידה ובקשת החסינות תידחה יפתח תיק חדש? האם ההליכים בתיק ימשכו כרגיל – ורק ראש הממשלה נתניהו ימחק ממנו?

יו"ר הכנסת, יריב לוין. האם צריך למסור לו את כתב האישום המתוקן בטרם הגשת בקשת החסינות? (דוברות הכנסת)

סוגי החסינויות של חברי הכנסת וראש הממשלה

החסינות האפשרית של נתניהו נוסעת מכוח היותו חבר כנסת, אין לו 'מעמד חסינות' מיוחד בשל היותו ראש ממשלה. חוק חסינות חברי הכנסת קובע כי לאחר אישור הגשת כתב אישום נגד חבר כנסת, היועמ"ש צריך למסור עותק ממנו ליו"ר הכנסת ויו"ר ועדת הכנסת, וב-30 יום לאחר קבלת כתב האישום יוכל חבר הכנסת לבקש חסינות מפני העמדה לדין.

במידה והוגשה בקשת חסינות, מתקיים דיון בוועדת הכנסת. אם הוועדה החליטה לא לאשר את קבלת החסינות, ניתן להגיש כתב אישום נגד חבר הכנסת. אם הוועדה החליטה לאשר את קבלת החסינות, היא מעבירה המלצה למליאת הכנסת שמצביעה ומחליטה האם לקבוע כי חבר הכנסת יהיה חסין מפני העמדה לדין או לא.

לחברי כנסת יש שני סוגי חסינות: האחת מהותית – עניינית והשנייה דיונית – פרוצדורלית.

חסינות מהותית – עניינית; תמידית: חסינות שמוענקת לחבר כנסת המואשם בביצוע מעשים פליליים למען מילוי תפקידו. חסינות כזאת הינה לכל החיים, באופן גורף לא ניתן להעמיד לדין חבר כנסת על מעשים שהוא עשה 'למען מילוי תפקידו'.

חסינות דיונית – פרוצדורלית; זמנית: חסינות שמוענקת לחברי הכנסת המואשמים בביצוע מעשים פליליים שלא למען מילוי תפקידם, בטענות שונות, בהן יש שיקול לחומרת העבירה ולאינטרס הציבורי. החסינות הזאת הינה חסינות זמנית שעומדת בתוקף רק לתקופת הכנסת שהעניקה את החסינות. לאחר בחירות ותחילת כהונת כנסת חדשה, במידה והיועמ"ש עדיין מעוניין להעמיד לדין את חבר הכנסת, לפתוח מחדש בהליכי החסינות – בסופם יוכרע האם חבר הכנסת יקבל חסינות גם לתקופת הכנסת המכהנת, וחוזר חלילה.

לאחר הגשת כתב אישום, הדרך לחסינות מהותית עוברת בבית המשפט

במקרה בו בחר היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום נגד חבר כנסת, בעבירות שלדעת חבר הכנסת מגיעה לו חסינות מהותית, אותו ח"כ יכול לטעון כי היועמ"ש טעה וכי מגיעה לו חסינות מהותית מפני הנטען נגדו בכתב האישום – ויש מספר שלבים אותם יש לעבור בטרם החסינות שתינתן תהיה קבועה מבחינה מהותית.

קודם כל חבר הכנסת פונה עם הטענה אל וועדת הכנסת. במידה והוועדה מקבלת את הטענות והמליאה קובעת לחבר הכנסת חסינות מהותית – הוא מקבל חסינות דיונית. כלומר, בשל טענה לחסינות מהותית הכנסת מונעת מהיועמ"ש באופן זמני להגיש את כתב האישום.

במידה והכנסת דחתה את בקשת החסינות או של חבר הכנסת, או שתקופת החסינות פקעה והיועמ"ש החליט להגיש כתב אישום מחדש, חבר הכנסת מעלה את הטענה לחסינות מהותית מול בית המשפט בו הוא עומד לדין.

כאשר בית המשפט מכריע כי אכן מגיע לחבר הכנסת חסינות מהותית – אי אפשר להגיש נגדו כתב אישום בעבירות בהן הוא מואשם, לעולם. במידה ובית המשפט מכריע כי לא מגיע לחבר הכנסת חסינות מהותית – חבר הכנסת יכול להגיש נגד בית המשפט עתירה לבג"ץ, ובג"ץ קובע באופן סופי האם אכן מדובר בעבירה שנעשתה לצורך תפקידו של חבר הכנסת ועל כן מגיעה לו חסינות מהותית.

עו"ד עמית חדד, פרקליטו של ראש הממשלה נתניהו

החסינות המהותית של ח"כ עזמי בשארה, שהואשם כי תמך בארגון טרור

בכדי שתבינו באיזה מקרים בג"ץ מעניק חסינות מהותית מפני העמדה לדין, אין יותר טוב מאשר להביא את סיפורו של ח"כ עזמי בשארה, יו"ר מפלגת בל"ד לשעבר , שבין היתר הלך לפרלמנט הסורי שם נאם בשבח "ניצחון ההתנגדות הלבנונית" של חיזבאללה.

קודם לכן, נשא בשארה נאום בכנס שהתקיים באום אל פאחם כשבועיים לאחר נסיגת צה"ל מדרום לבנון, בו אמר: "החיזבאללה ניצח, ולראשונה מאז שנת 1967 טעמנו את טעמו של הניצחון. זכותו של החיזבאללה להתגאות בהישגו ולהשפיל את ישראל".

הכנסת הסירה את חסינותו של בשארה, והוא הועמד לדין בגין עבירות על תקנות למניעת טרור ויציאה ללא היתר מיוחד למדינת אויב. בית המשפט ביטל את האישום על הביקור בסוריה, אבל החליט לא להכריע בעניין החסינות בשל הנאומים. בשל כך, בשארה הגיש באמצעות ארגון עדאלה עתירה לבג"ץ נגד היועמ"ש, הכנסת ובית המשפט השלום בנצרת – שם הוא הועמד לדין.

עוד באותו נושא

מי אשם באובדן אמון הציבור במערכת המשפט?


23

השופט ברק קבע בפסק הדין שהעניק לבשארה חסינות מהותית תמידית: "בהתבטאויותיו עבר העותר עבירה פלילית של תמיכה בארגון טרור. אכן, דבריו של העותר קשים הם, וצורמים הם את האוזן מאד. אך מצאתי, כי נאמרו הם במסגרת מילוי תפקידו, ולמען מילוי תפקידו, של העותר כחבר הכנסת".

ברק הדגיש: "עלינו לשמור ולהגן על יכולתם של חברי הכנסת למלא את תפקידם ללא מורא ופחד. הגנה זו, לשמה נועדה החסינות העניינית, מהווה אינטרס ציבורי מהמעלה הראשונה. הגנה זו חיונית היא לקיומן של חירויות היסוד הפוליטיות. חיונית היא לקיומה של הדמוקרטיה הישראלית".

על בסיס זה, עולה השאלה מה יקרה אם נתניהו יטען כי עומדת לו חסינות מהותית באישום של תיק 4000 למשל, או סעיפים מסוימים מכתב האישום, כיוון שהדבר נעשה למען מילוי תפקידו.

בין היתר, הדבר יכול להיטען באופן וודאי בנוגע ל'אירועי שוחד' שונים, אשר כוללים בין היתר בקשות לסקר את ביקור שגריר יפן בישראל, או את נאום נתניהו נגד הגרעין האיראני. האם תינתן לנתניהו חסינות קבועה? לשופטי בג"ץ הפתרונים.

איזו חסינות יבקש נתניהו?

במידה ויתאפשר לנתניהו להגיש בקשת חסינות מחודשת, הוא יצטרך להציג בפני חברי הכנסת סיבות מדוע יש לתת לקבוע לו חסינות מפני העמדה לדין בכל אחד משלושת התיקים המרכיבים את כתב האישום נגדו.

לא אכנס לתבחין הבעייתי שבג"ץ קבע לצורך מתן החסינות המהותית, אבל במקרה בו פרקליטי נתניהו 'ישחקו את המשחק' לפי הכללים של בג"ץ, הערכתי היא כי במקרה כזה, נתניהו יטען לחסינות מהותית בתיק 4000 ובתיק 2000. בנוסף, נתניהו יטען לחסינות דיונית בכל שלושת התיקים בטענה כי כתב האישום נגדו הוגש שלא בתום לב, ובתיק 2000 אף תוך אפליה.

לדעתי נתניהו יוסיף ויטען לחסינות דיונית בתיק 1000 ובתיק 2000 בטענה כי בעצם ניהול ההליך הפלילי נגדו יגרם נזק של ממש לתפקוד הכנסת ולייצוג ציבור הבוחרים, וכי אי ניהול ההליך הפלילי נגדו, בהתחשב בחומרת העבירה, לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי.

הנשיאה נאור: משפט של נתניהו - משפטו של מנדלבליט (ערוץ כנסת)

איזו כנסת תדון בשאלת החסינות?

שאלות נוספות יעלו במידה ויוחלט כי לנתניהו הזכות לבקשת חסינות נוספת. בין היתר יטען נתניהו כי הכנסת הנוכחית לא יכולה לדון במתן חסינות כיוון שזו כבר פוזרה. טענה דומה העלה נתניהו נגד הליך החסינות במהלכו במשך את בקשת החסינות בכנסת ה-22. עם זאת, ניתן לטעון כי מכיוון שוועדות הכנסת עדיין עובדות, הכנסת ה-23, בה לנתניהו אין רוב לחסינות, תדון בבקשתו.

גם במידה והכנסת ה-24 תדון בבקשת החסינות המחודשת, הדבר לא יכול להיות 'נוח' לנתניהו כיוון שוועדת הכנסת, שיתכן מאוד ותישלט בידי יריביו, תקבע ככל הנראה את הדיון בחסינות בטרם תוקם ממשלה בראשות נתניהו או בטרם הכנסת תפוזר לקראת בחירות חמישיות. נתניהו יאלץ לתת לשותפות הקואליציוניות שלו כל דבר בתקווה לגיוס 61 אצבעות שיאשרו את חסינותו.

עם זאת, במידה ונתניהו יראה שאין לו רוב בכנסת לקבלת החסינות, יתכן בכלל לא יגיש בקשה לחסינות נוספת בכדי להימנע ממפלה פוליטית ותדמיתית, תוך כיסוי העניין בטענה כי הוא מעוניין שהצדק יצא לאור בבית המשפט.

שאול אלוביץ'. ההליך נגדו ונגד אשתו ימשיך? (הדס פורוש/פלאש 90)

האם משפט נתניהו ימשיך להתנהל למרות קבלת חסינות?

שאלה נוספת, מעניינת ולא פשוטה היא כי במידה וראש הממשלה אכן יקבל חסינות, האם ההליך נגד הזוג אלוביץ' ונוני מוזס ימשך כרגיל, על בסיס הראיות נגד נתניהו, כאשר בדיון נגדם יעלו גם הטיעונים נגד נתניהו?

לסיכומו של עניין: לא ברור בכלל שלנתניהו יש זכות להגיש בקשת חסינות נוספת, והסיכוי לקבלתה קלוש ביותר. גם אם תהיה לו הזכות, לא בטוח עד איזה מועד ואיזו כנסת תדון בבקשה – ואחרי הכל, יתכן ומשפט נתניהו עדיין יתנהל עם כל הראיות נגד ראש הממשלה, אך בלי יכולת של נתניהו להתגונן מבחינה משפטית.

הערת שוליים

אם נתניהו יגיש בקשת חסינות נוספת מפני העמדה לדין, זה יראה לא טוב מבחינה ציבורית – בטח שלא בתקופת בחירות. עם זאת, במידה וכל עוד שאלת החסינות לא תוכרע ההליכים במשפט נתניהו יוקפאו, יתכן וזאת הבחירה הנכונה של קמפיין נתניהו.

עקרונית, השופטים קבעו כי מועד התשובה לכתב האישום יהיה בתחילת ינואר בכדי שמועד תחילת ההוכחות במשפט יהיה בתחילת פברואר. בשל הסגר והעלייה בתחלואה, השופטים דחו את מועד התשובה בכחודש, מה שככל הנראה ידחה בהתאמה גם את מועד תחילת ההוכחות והוא יותנע בתחילת או אמצע חודש מרץ.

עוד באותו נושא

משפט נתניהו | משחקי מילים מכסים על האמת?


22

המשמעות היא שנכון לעכשיו תחילת מועד ההוכחות יתקיים לא הרבה לפני הבחירות לכנסת, שיתרחשו שבוע לפני סוף חודש מרץ. במקרה בו תהיה לנתניהו אפשרות להגיש בקשת חסינות נוספת, הוא יצטרך לבחור בין שתי אפשרויות גרועות.

האחת, נתניהו יקבל הריקושטים על עצם בקשת החסינות, ריקושטים אותם חטף בעבר כשהגיש בקשת חסינות מהכנסת ה-22. האפשרות הנוספת היא כי ההוכחות יתחילו, והראיות והעדויות נגד נתניהו יפורסמו ברבים.

נתניהו בעצם צריך לבחור בין הנודע – בקשת חסינות, ובין הלא נודע – פתיחת שלב ההוכחות רגע לפני יום הבוחר. נראה כי הבחירה לא קשה, ולא לשווא יו"ר הכנסת מנסה לבדוק האם הוא יכול לאפשר לראש הממשלה להגיש בקשת חסינות נוספת.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
18 תגובות - 13 דיונים מיין לפי
1
שחיתות בפרקליטות
מיכאל הרפז | 22-01-2021 13:21
נתניהו לא זקוק לחסינות . התיקים שנתפרו עבורו , יסגרו כולם . קרוב היום שהפרקליטות תחזור לשפיות ויושר .
טוב טראמפ...
Am | 27-01-2021 10:44
טוב טראמפ נזרק כבר בבושת פנים מהנשיאות אז מה לפי הלך הנבואות שלך ביבי הבא בתור הא
נתניהו ישב...
אחד | 22-01-2021 16:52
נתניהו ישב בסוף במעשיהו . אם לא על 1000 2000 4000 אז בודאי על הצוללות וההיתנהלות המחפירה בנושא הקורונה
ברור לא...
שלום | 22-01-2021 16:33
ברור לא היה כלום כי אין כלום חחחח...הוא נלחם בכל הכח להמלט מהמשפט כי הוא יודע שהוא אשם, אם היה זכאי היה נשפט מוכיח את חפותו וזהו,בטלויזיה הוא אמר מה פתאום שאבקש חסינות אתה רואה שכבר פעמיים הוא ביקש מילה אין לו לכן לא מאמינים לו.
טראמפ יעמוד...
מרים | 22-01-2021 15:33
טראמפ יעמוד בפני תביעות משפטיות.כך שלא יחזור לפוליטיקה.
ברור. שנייה...
בשורות טובות | 22-01-2021 14:38
ברור. שנייה אחרי שהתרמית המאורגנת על ידי ג'ורג' סורוס שהביאה את ביידן לשלטון תחשף וטראמפ יחזור להיות הנשיא, יבוטל גם המשפט של ביבי ורוני אלשייך, מנדלבליט, שי ניצן, גדעון סער ובן כספית ישלחו למאסר עולם!
2
נראה לי שאין...
כן יבקש ... לא יבקש ... כן ישפט... לא ישפט ... בכל מקרה האדמה החרוכה כבר כאן ... והעשן מתמר עד לב השמים ... | 22-01-2021 13:37
נראה לי שאין אזרח במדינה שלא מבין שנתניהו הוא שקרן פתולוגי , ואין אחד שמאמין לו בפרשת הצוללות ... שבה הוא כלל לא נחקר ... אם ההצבעה על החסינות היתה מתבצעת בחסיון , גם אף חבר כנסת לא היה מצביע בעדה ... בעוד 30 שנה ידברו בספרי ההיסטוריה על המושחת שבראשי הממשלה והנזק שהוא גרם למדינה ואזרחיה ... ובמיוחד לטפשים מבניהם שתכף יגיבו כאן בקללות ונאצות אבל לא יתנו אף תשובה ענינית לכל מחדלי הנאשם בהפרת אימונים , מירמה ושוחד ....
3
גנב או לא...
מיותר | 22-01-2021 14:39
גנב או לא גנב? במשפט יחשפו כל העובדות. כל השאר ספינים
4
מה? מה פתאום?...
י.ד | 22-01-2021 14:56
מה? מה פתאום? (חנינה)
5
יש תקדים מפורש...
משפטן קטן | 22-01-2021 16:13
יש תקדים מפורש של העליון שלא ניתן לבקש שוב בנסיבות האלה
6
לא צריך חסינות...
מפוכח | 22-01-2021 19:43
לא צריך חסינות תיק ארבעת אלפים צריך להיפסל ככול שכתב האישום המתוקן כולל כשלוש מאות ״ראיות״ עליהן נתניהו כלל לא נחקר ולא ברור כיצד הוא מואשם בהן בלי חקירה.. כל עניין הסיקור האוהד שהפך להיענות חריגה יכול להתברר בקלות בניתוח הסיקור החיובי מול הסיקור השלילי במשך ארבע שנים .
7
חסינות לא הכנסת...
סמוי | 22-01-2021 23:56
חסינות לא הכנסת צריכה לקבוע רק על ידי משעל עם העם קובע את החיסנות אם מגיע לו אבל במצב אסור להגיש נגדו כתב אישום על תיקים שתפרו לו על כל מה שעשה לטובת מדינת ישראל
8
חסינות תהה פרס להונטה הארורה
אדם | 23-01-2021 4:07
לאחר שבית המשפט הורה לפרקליטות למחוק מכתב האישום המקורי ראיות שצורפו שלא כדין ולתקן בצורה דרסטית את כתב האישום, היא הגישה כתב אישום ״מתוקן״ שמאשים כעת את ראש הממשלה במאות אירועים שהוא כלל לא נחקר לגביהם. בבקשה שהגישו היום לבית המשפט פרקליטי רה״מ, עוה״ד בעז בן צור ועמית חדד, נחשף כי ראש הממשלה בנימין נתניהו כלל לא נשאל בחקירותיו על למעלה מ-90% מהפניות ל״וואלה״. בעניין ״תיק 2000״ קיימת הסכמה חד משמעית על כך שראש הממשלה לא קיבל דבר, והטענה נגדו היא שלא סירב להצעתו של נוני מוזס מספיק מהר. אין כזאת טענה בספר החוקים של מדינת ישראל. זאת טענה מומצאת ואבסורדית שאינה קיימת בדין הישראלי ושאין לה תקדים. פעם אחת המציאו עבירה של ״סיקור חיובי״ וכעת המציאו עבירה של ״סירוב לא מספיק מהיר״ להצעת שוחד מומצאת.
9
לבטל את כל האישומים.
יאיר המאיר | 23-01-2021 7:07
יותר מידי פזיזות בתיק התפור, יותר מידי טעויות, יותר מידי ריח מסריח, יותר מידי שחיתות בפרקליטות, יותר מידי התערבות מגמתית בתקשורת השמאלנית השקרנית.
10
אין לנתניהו שום...
מולי ברגר | 23-01-2021 11:37
אין לנתניהו שום סיכוי בבגצ. למה?? כי הוא לא עזמי בשארה והוא לא תומך טרור.
11
נתניהו יכול היה...
יוסל | 23-01-2021 20:51
נתניהו יכול היה להגיש בקשת חסינות 30 יום לאחר שקיבל את טיוטת כתב האישום. הוא בחר שלא לעשות כן, ללא קשר לפרט כזה או אחר בכתב האישום.הוא אף המתין שגנץ יעלה על מטוס לישראל לצורך ההצבעה, כדי שיהיה לבדו בזמן הצגת תוכנית המאה זל, לפני שהודיע על ויתור זה. משכך, איבד את זכותו הנל. מכל מקום, בתיק 1000 ו-2000 לא תוקן כתב האישום, כך שגם טיעון קלוש זה לא יעמוד לו שם.
12
הזויים ...
יהודית | 23-01-2021 22:00
הזויים
13
חסינות לביבי
מיקי | 23-01-2021 22:08
מרוב התפלפלות וניסיונות להימלט מהדין נעלם מעינינו שבעצם החלטת ועדת הכנסת על חסינות בעבירות פליליות שאין להן דבר ועניין עם מילוי תפקיד החכ, הם שמים עצמם שופטים ואין להם כול ידע והכשרה והעובדה שהם נבחרי ציבור לא מעלה ולא מורידה. הם פשוט הופכים להיות מועדון שמגן על שחיתות שלטונית.