שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, התייחסה בראיון לכתב העת 'עורך דין' של לשכת עורכי הדין, לאמון הציבור במערכת המשפט, וטענה כי הוא בצניחה בגלל משפט נתניהו. בנוסף, טענה כי אם בג"ץ יפסול חוקי יסוד זו תהיה רעידת אדמה משטרית.

לדברי שקד, "בגלל תיקי נתניהו, האמון בבתי המשפט בשנים האחרונות נחלש. צריך להסתכל על המציאות נכוחה מה שנקרא. יש הרבה דברים לתקן, ולא כל תיקון זה הרס".

לדבריה, "אין מה לעשות. ההתעסקות בתיקי ראש הממשלה זה דבר שפגע באמון הציבור. יש הרבה דרכים, אני חושבת, לשפר את אמון הציבור, חלק מזה זה הביקורת על הפרקליטות".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

עימות בין שקד וקרעי על פסקת ההתגברות (קרדיט: ערוץ כנסת)

על הגברת אמון הציבור במערכת המשפט, אמרה: "אני מיניתי את דוד רוזן (נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות), הקמנו את הנציבות, את נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות. אני חושבת שגיוון שופטים, שכל המגזרים מרגישים שיש להם ייצוג בבית המשפט, זה גם דבר שיחזק את האמון. מדובר בתהליכים ארוכים".

בהתייחס לתפקיד לשכת עורכי הדין בהגברת אמון הציבור במערכת המשפט, אמרה שקד: "גם בתקופתי וגם עכשיו כל פעם שיש עימות בין הפוליטיקאים לבין בית המשפט או מערכת אכיפת החוק, אז הלשכה לפעמים תופסת צד ולפעמים מביעה עמדה".

"אני חושבת שלשכת עורכי הדין קודם כול צריכה לוודא שעורכי הדין פועלים ביושר ונותנים שירות טוב לציבור ומבצעים את העבודה שלהם בצורה הטובה ביותר", אמרה שקד. "היא בוודאי יכולה וצריכה להביע עמדה, אך זה לא שאני חושבת שהמעמסה היא על הכתפיים שלה, זה בעיקר על הכתפיים של מערכת המשפט עצמה ושל הפוליטיקאים".

איילת שקד: פסילת חוקי יסוד – רעידת אדמה משטרית (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש 90)

"לבג"ץ אין סמכות לפסול חוקי יסוד, זו תהיה רעידת אדמה משטרית"

באותו ראיון שקד התייחסה לאפשרות כי בג"ץ יפסול חוקי יסוד: "לבג"ץ אין סמכות לפסול חוקי יסוד ואל לו להתערב בהסדר שהכנסת חוקקה, זו תהיה רעידת אדמה משטרית. אני התרעתי על כך לפני כמה שנים כשראיתי ניצנים מסוכנים באקדמיה ובפסיקה כאוביטר שלדוקטרינת התיקון החוקתי שאינו חוקתי".

"כשרת משפטים גם פרסמתי תזכיר חוק יסוד: החקיקה שאומר במפורש שבג"ץ לא יכול לפסול חוקי יסוד יחד עם זאת, חוק ממשלת החילופים, ששוריין ב-70 חברי כנסת, מגביל את הרוב בכנסת ולא היה צריך להיות מחוקק".

עוד הוסיפה: "בזמן אמת התרעתי על כך, אבל הם המשיכו בשלהם. יום יבוא והכנסת עצמה תבטל את החוק הרע הזה. זה חוק שצריך לעבור מן העולם ויפה שעה אחת קודם. זה עוד נזק גדול שעשתה ממשלת האחדות הזו, שיחקה בחוקי היסוד כאילו היו פלסטלינה".

השופט אהרן ברק. לעמדת שקד אין לדרישתו בעניין פסקת ההתגברות שום משמכות והיתכנות (צילום: הדס פרוש/פלאש 90)

"השופט ברק הכניס רוב – רק כדי להציל את הסכמי אוסלו"

לגבי עתיד מערכת המשפט, אמרה שקד: "אני מקווה שנגיע לאיזושהי הסדרת יחסים בין הרשות השופטת לבין הרשות המבצעת והמחוקקת, כי המצב היום של מלחמה תמידית, שהוא דרך אגב טבעי ולגיטימי, הוא לא אידיאלי".

שקד הזכירה את החיכוכים בין הרשויות בארה"ב, בטענה כי המצב החוקתי בישראל אינו גורם לחיכוכים התמידיים בין הרשויות: "גם בארצות הברית, שיש להם חוקה, יש כל הזמן חיכוך, ואנחנו רואים שהיום ליבת הקמפיין לנשיאות זו המחליפה של רות ביידר-גינסבורג. הרפובליקנים רוצים ששופטים שמרנים יהיו רוב. הדמוקרטים לעומת זאת רוצים ששופטים אקטיביסטים יהיו רוב".

"זאת אומרת שגם במדינה עם חוקה מסודרת אנחנו רואים שהוויכוח הזה תמיד חי, נושם ובועט. כעת קורה בארצות הברית תהליך מרתק. הדמוקרטים שאיבדו את השליטה בבית המשפט העליון פתאום מדברים על שינויים בכוח ובמבנה שלו".

שקד התייחסה להעברת פסקת ההתגברות: "נכון לחוקק פסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת. זה כן בעיניי הסדרה נכונה של הדיאלוג. הנשיא בדימוס אהרן ברק מדבר על פסקת התגברות ברוב של שמונים חברי כנסת. אין לזה שום משמעות ושום היתכנות".

"מעניין שכשהשמאל היה בשלטון ברק עצמו ויצחק רבין ז"ל הכניסו פסקת התגברות ברוב של 61 לחוק יסוד: חופש העיסוק, רק כדי להציל את הסכמי אוסלו".

משרד המשפטים (צילום: Miriam Alster/Flash90)

"אשמח לשוב למשרד המשפטים"

על עתידה הפוליטי בממשלה הבאה, אמרה שקד: "שר המשפטים זה אחד התפקידים הכי בכירים בממשלה. הוא בוודאי לא קטן עליי, נהניתי כמעט מכל רגע בתפקיד. יש משרדים אחרים שמעניינים אותי, זה לא סוד. משרד האוצר בעיניי הוא מאוד מרתק, והוא אתגר אדיר בעת הזו. אני בהחלט אשמח לשוב למשרד המשפטים".

שקד התייחסה לפסק בג"ץ נגד הרב שמואל אליהו, ואמרה כי הפסיקה של השופט שטיין "היא מורכבת. מצד אחד הוא נותן חופש מוחלט לרבנים להתבטא בנושאים הלכתיים, כפי שאמור להיות. מצד שני הוא משנה החלטה מינהלית שלי. אז אני בוודאי על זה לא שמחה, ועל שינוי החלטה מינהלית שלי אני לא מברכת, כי אני חושבת שההחלטה שלי הייתה נכונה, אבל מה לעשות, זו הפסיקה שהוא נתן. אני חושבת שחלק ממנה היא פסיקה טובה וחלק היא לא טובה, אבל כשממנים שופט לא מזמינים פסקי דין בהזמנה".

השופט אלכס שטיין. פסיקתו נגד הרב שמואל אליהו הייתה מורכבת (יונתן זינדל/פלאש 90)

בנוסף, שקד התייחסה לפסק הדין בעניין הריסת שכונת מצפה כרמים בתוך שלוש שנים, כאשר לדבריה לא יהיה שינוי בפסיקה בעקבות הדיון הנושף שנקבע: "פסק הדין של מצפה כרמים בעליון הוא עוול. אני עבדתי שנים בשיטתיות כדי להכשיר את היישוב. היועץ המשפטי לממשלה נתן חוות דעת. אחר כך בית המשפט המחוזי הכשיר את היישוב, ואחר כך גם השופט ניל הנדל בדעת מיעוט הכשיר את היישוב".

"אני חושבת שנעשה למצפה כרמים עוול גדול בפסיקה. אפשר היה לקחת את תקנת השוק ולהחיל אותה על מצפה כרמים. מה שכן טוב בפסיקה, כמו בפסיקה של שטיין, הם בעצם אישרו את השימוש בסעיף 5 , שזה היה כלי מינהלי שפותח בתקופתי כדי להכשיר את כל הבתים שנגרעו מקו כחול בהתיישבות. ומדובר היה באלף בתים".