איך מחזירים את בני הנוער מהמסך אל המציאות?

הם מנותקים. הקורונה יצרה קבוצה של בני נוער שמתכנסים בתוך עצמם, הם כביכול מחוברים לכל העולם אבל בפועל מדובר בחיבור וירטואלי בלבד שיכול להתנתק בלחיצת כפתור. היום יותר מתמיד כולנו צריכים את המשפחה.

לצערנו, בעקבות הקורונה ישנה קבוצה הולכת וגדלה של בני נוער שמתכנסים בתוך עצמם, מתנתקים מהחברים ומתנתקים מלמידה בבית הספר. הם לא ה׳נושרים׳ הקלאסיים הם פשוט מתנתקים. היום קל יותר לאבד קשר ולהתנתק, היום כולנו חייבים לחזק קשב לחבק ולהתחבר. ׳המערכות החינוכיות׳ מנסות לתת פתרונות, אבל אין תחליף לעשייה שלנו כהורים. אנחנו חייבים להתגייס למשימה הזו.

מסתמן: תלמידי כיתות ה'-ו' וי"א-י"ב יחזרו ללימודים

איך עושים את זה? אין מרשם בדוק, אין שיטה אחת. באופן כללי כדאי ׳לחתור למגע׳ שכל כך חסר היום. חיבוק, נשיקה מילה טובה. לא בכוח, בזרימה בטבעיות, נקישה על הדלת בקשת רשות להיכנס, חיוך, לפנק עם שוקו חם. להקפיד על ארוחות ערב משפחתיות ללא פלאפונים ומחשבים.

משמעות מייצרת אנרגיה חיובית

חשוב לקבוע זמנים להשקיע בנוער. פעמיים בשבוע הוא ׳הערב שלנו׳. מבשלים יחד, ספורט, קפה, או סתם נכנסים לשיחה ׳ספונטנית׳, גם אם זה מאולץ, בסוף זה יזרום. זה לא כמו תור לרופא, זה יכול בהחלט להיות נזיל בשעות אבל מומלץ להשתדל להקפיד על המסגרת.

סבא סבתא, יצאתם לפנסיה? מעולה! ברכות. דור ההמשך צריך אתכם. נסו להיעזר בנכדים, לגרום להם להיות משמעותיים, עזרו להם לעזור לכם לסדר משהו בבית, ללמוד על אפליקציה חדשה בפלאפון, להפעיל זום. ילד משמעותי הוא לא שקוף, משמעות מייצרת המון אנרגיה חיובית, חיוך, רצון לקום לצאת בבוקר מהמיטה ופשוט להתחבר.

חיים פלזנר משמש כסמנכ"ל OU ישראל ומנהל מרכזי הנוער של הארגון