רבים בזמן האחרון מתמרמרים על תפקודם של מנהיגי הציבור, במיוחד בכל מה שקשור להתנהלות ולסגר האפשרי בימים הנוראים ובחגים.

איך אפשר להתכונן לימים הנוראים, אם הממשלה לא מודיעה על ההנחיות לפחות כמה ימים מראש? כיצד אפשר להיערך לפתיחת שנת הלימודים, אם אם פחות מ-12 שעות לפני שמונה בבוקר של האחד בספטמבר, הממשלה עדיין דנה אם יתקיימו הלימודים או לא? איך אפשר לארגן תפילה בימים הנוראים אם אתה לא יודע עד כ"ט באלול בשעה 18:00, אם מותרת התקהלות של 20/50/100 איש? צריך למצוא חזנים, ספרי תורה, בעלי קריאה, תוקעים בשופר ומקומות להתפלל בהם!

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

איילת שקד בדיון על תכנית הרמזור בועדת החוקה (ערוץ כנסת)

המקומות האפשריים לתפילה – סגורים מחשש לקורונה

באזור שלנו לדוגמה, המקומות היחידים שבהם אפשר להתפלל, הם אולמות בתי ספר. אולם משרד החינוך לא מאפשר להשתמש באולמות האלו מחשש שמא יימצא חולה שישבית את בית הספר לאחר ראש השנה/יוה"כ! גם התחייבות לחיטוי מקצועי של האזור, אינה מועילה!

מצד שני, אפשר להבין את הממשלה: כשמפרסמים מראש על סגר, או על איסור נסיעה לאומן – זוכים הפוליטיקאים להתקפות בלתי פוסקות על ההחלטות האלה. ברור למה אין מוטיבציה לשום פוליטיקאי לפרסם את הדברים מראש.

היכן נמצא הפתרון?

הרב קוק מבאר את ההבדל שבין פוליטיקאי לבין מנהיג יהודי אמיתי: המנהיג פועל לרומם את העם. הפוליטיקאי הוא משרת. מקשיב לרחשי הציבור ופועל לרצות אותם, בלי לתת את הדעת למה נכון ומה רצוי. אין הכוונה שהמנהיג צריך להתעלם מרצון העם ולהיות דיקטטור, אלא שיש לפעול לרומם את רצון העם.

מנהיג אמתי לא יחפש לרצות את העם. הוא ינסה לנווט את הספינה במצב לא פשוט. ואם זה אומר שצריך למנוע הפגנות בבלפור, ושצריך לאכוף את ההגבלות גם בדרום ת"א, ובערים ערביות, כי אף אחד לא שומר שם על ההנחיות – זה מה שצריך לעשות! גם אם זה הופך אותך לזמן מסוים לאיש מאד לא פופולרי בכלי התקשורת.

המלך שאול הקשיב לרחשי העם "כי יראתי את העם ואשמע בקולם" בכך הוא נמאס בעיני ה' ושילם בכסאו, על אף צדקותו ברמה הפרטית.

אנו זקוקים למנהיגים!

==

הרב חננאל זייני הוא ראש בית המדרש בישיבות ההסדר 'אור וישועה' בחיפה