שני ימי ראש השנה בורכו בחוויות רוחניות משמעותיות בצורת תפילות ייחודיות בבית הכנסת, תקיעת השופר ומזמורים של חזן וקהל שמעצימים את הנפש וממליכים את הקב"ה על העולם כולו. אבל גם לאדם הפרטי, בתוך ביתו ובחיק משפחתו, יש את הייחודיות של ר"ה במנהגים וסמלים, ובברכה אחת מיוחדת לחגים שאומרת כל כך הרבה במילה אחת: "שהחיינו".
שהחיינו כבריה חדשה
שהחיינו לראות ביציאה ממשברים גדולים, שהחיינו לעשות מעשים טובים ושהחיינו וזיכנו להמליך עלינו מחדש בכל תחילת שנה את מלך מלכי המלכים. בשני הימים בלוח השנה היהודי שכל העולם מקבל עליו את מלכות הבורא מחדש, יש למילה הפשוטה "שהחיינו" משמעות נוספת וכך מפרש זאת הרב יוסף צבי רימון בספרו "ראש השנה" בסדרת "הלכה ממקורה": "בראש השנה ברכת שהחיינו אינה חיצונית לחג, אלא מבטאת את מהותו והגדרתו של היום: ביום זה זוכים להתחדשות, להיות "בריה חדשה", ועל כך מברכים שהחיינו, על הזכות לחיים חדשים כביכול, "כאילו היום נעשיתם לפני".
סימנים בעבודת השם
בר"ה נוהגים להרבות במאכלים המסמלים טוב ושפע ברכה לכל השנה, והמפורסם שבהם הוא התפוח הנטבל בדבש והברכה: יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה". עו"ד בני דון יחייא בספרו "במעגל השנה" מביא את פירושו של הרשי"ל האומר כי לא די באיחול שנה טובה, אלא עליה להיות גם מתוקה. ושנה מתוקה מובטחת לבעלי "לב נבון" היודעים שראשי-תיבות דב"ש הם : די במה שיש. ואיזהו עשיר? השמח בחלקו. בנוסף, בסעודת ראש השנה נוהגים לאכול ראש של דג ולברך "שנהיה לראש ולא לזנב". לרא"ש בר"ת: לעשות רצון אביך שבשמיים.
שנה טובה!
