מזל חניה, עקורה מנוה דקלים שבגוש קטיף ותושבת בני דקלים בלכיש, כותבת מכתב פתוח לבני ובנות הציונות הדתית. לאותו ציבור הימין, הציבור הכתום שנאבק בעקירה, לאור הכוונה של חלקים במגזר להצביע יהדות התורה:

"חברים יקרים, כבר מספר חודשים צצות ידיעות ושמועות על נכונות להצביע למפלגת יהדות התורה. אני שומעת וליבי מתכווץ מכאב. איך זה יכול להיות? כל כך מהר אנחנו שוכחים הכל?

אני עדיין זוכרת את ההימנעות של המפלגה בהצבעה על חוק ההתנתקות תמורת הקצאות כספיות נוספות. אני זוכרת את המפגשים של חברים ממפלגת יהדות התורה שתמכו בנו אבל הודיעו שהמאבק הוא שלנו והם לא יכולים לצאת לרחובות.

אני זוכרת לרב ליצמן את הלילה ששלח שוטרים לנערים שלנו בגלל הפגנה ליד הבית שלו. חברינו היקרים מה קורה לנו? בבקשה אסור לשכוח אסור לוותר.

בבקשה בואו נחזק את הכוחות שלנו. יש לנו הרבה טוב עם כל הקושי אנא. אתם שמדברים על אחדות בבקשה אל תפנו לשדות אחרים. אל תשכחו את גוש קטיף.

כותבת בדמע ובכאב מזל חניה, נוה דקלים, גוש קטיף".