נח היה ממציא גדול. לכן הוא נקרא בשם הזה "וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרֲרָהּ ה'" (בראשית ה כט). חכמינו פירשו ואמרו: "התקין להם מחרשות ומגלות וקרדומות וכל כלי מלאכה" (תנחומא בראשית). זה לא נוח לכרות עצים בלי מסור וקרדומות. זה לא נוח לבנות שולחנות, כיסאות ומיטות בלי פטיש ומסמרים. קשה לבנות בתים כשהכול נעשה באמצעות ידיים כואבות. "עִצְּבוֹן יָדֵינוּ".

ההמצאות של נח פשטו בכל העולם והזניקו אותו קדימה. על זה נאמר בגמרא: "צדיק בא לעולם טובה באה לעולם" (סנהדרין קיג ע"ב). כלי העבודה החדשים שהמציא נח הביאו ברכה גדולה גם בתנובת הארץ, על כן נקרא נח בשם "איש האדמה". הוא מציל את האנשים מהקללה, "מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרֲרָהּ ה'". ובמה ההצלה מתבטאת? "קודם שנולד נח לא כשהיו זורעין היו קוצרין, אלא היו זורעין חטים וקוצרים קוצים ודרדרים. כיון שנולד נח חזר העולם לישובו. קצרו מה שזרעו; זורעין חיטין וקוצרין חטים, שעורים וקוצרין שעורים". בעקבות המצאת המחרשה ושאר כלי עיבוד האדמה, מגיעות כמויות התבואה לממדים שהעולם לא הכיר קודם. האנשים החלו להיות שבעים ומרוצים מהחיים.

הברכה שבאה בעקבות ההמצאות של נח יצרה אצל הדור שאחריו שאיפה לחיקוי. אנשי דור הפלגה ממציאים גם הם המצאה שמשנה את העולם. "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר" (בראשית יא ג). הם ממציאים לבנים ובאמצעותם הם מצליחים לבנות עיר ולהרים בניינים גבוהים שלא היו כמותם. "וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם". הבעיה היא שההמצאות הללו הרימו גם את הראש שלהם עד לַשָּׁמַיִם, עד שהם אומרים: "וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם". כשראשו של אדם נמצא בשמים, הוא יכול בקלות להידרדר לגזל ולשחיתות. "וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס" (בראשית ו יא).

תיקון עולם באמצעות התיבה

כיוון שנח היה גורם לקידמה הגדולה שהצמיחה בעקיפין את כל התופעות המכוערות האלה, הציפייה ממנו היא שישתמש בשמו ובכוחו לעצור את ההידרדרות. עצירת ההידרדרות יכולה להיות בשני אופנים. האחד, לקחת את העולם חזרה אחורה לעולם ללא קידמה. האופן השני הוא להשתמש דווקא בקידמה עצמה בשביל לתקן את הקלקול. אלוקים אומר לנח להמציא את ההמצאה הגדולה מכולן, לבנות תיבה שאורכה 150 מטר, רוחבה 25 מטר וגובהה 15 מטר. גודל התיבה הוא כגודלה של נושאת מטוסים בינונית. בתקופת נח, שכזכור החלה בלי מסור, פטיש ומסמר, הייתה התיבה הפלא הגדול בעולם, שיא הקידמה והטכנולוגיה האנושית. פלא שכל העולם דיבר עליו. באמצעותו הפלא הזה היה נח אמור להחזיר את העולם כולו לדרך הישר. כאשר הפלא הזה לא מרשים אותם והם ממשיכים בדרכם, אלוקים מביא עליהם את המבול.

אלוקים נשבע שלא יביא יותר מבול. המשמעות היא שלמרות שכל קידמה תביא בעקבותיה זחיחות והתנשאות, בסופו של דבר התיקון יבוא דווקא בזכות הקידמה. בימינו ראינו איך גרמניה שהייתה המדינה עם קידמה וטכנולוגיה מפותחות מאוד הגיעה לשיא של זחיחות דעת ועריצות ורצתה לכבוש את העולם ולשלוט בו אלף שנים. לא היה צריך מבול, אבל מלחמת העולם השניה הייתה וגבתה עשרות מליוני קרבנות. בסופה הוכרעה החיה הנאצית ומאז ועד היום העולם למד לא לתת לעריצים להשתולל.