בימינה המפלגה שמדברת גבוהה גבוהה על אחדות וממשלת אחדות לא מצליחים לקיים שלום בבית פנימה.

אז עכשיו דחו את זה, ויש קולות שמתנגדים, אבל הפיצול הזה הוא אותו פיצול שהכריז עליו בנט עם הקמת הימין החדש והוא כאן נוכח ונמצא, השאלה מה עושים?

נחזור למפלגה הזו שצלחה את הבחירות האחרונות. על אף הביקורות הגדולות, אני חושב ששבעה מנדטים זה הישג לא רע בכלל לימינה. הבחירות הללו כמו המו"מ הקואליציוני שממשיך את אותו מומנטום, עוסקים בשתי שאלות, רק ביבי ורק לא ביבי- זו סוגיה אחת, ודת ומדינה- זו הסוגיה השנייה.

בשני הנושאים הללו ימינה כמעט ולא במשחק. בענייני דת ומדינה נזהרו שם מלהתבטא, בשל העובדה שיש פערים בין הצדדים לכן תפוחי אדמה לוהטים הוזזו הצידה, בסוגיית ביבי או לא ביבי, מי שבעד ביבי מצביע כבר לאיש עצמו כשזו הסוגיה שעל הפרק, מי שנגד ביבי יעדיף להצביע לכחול לבן. הציונות הדתית הצליחה לשמר שבעה מנדטים בתנאים קשים- בכך שבלעו את הרוק והלכו יחד על אף המחלוקות והאינטריגות מבית.

הרב רפי ספג מתקפה מהמחנה שלו בדמות מפלגת נעם ושכנים בנווה שהצביעו ג', הימין החדש ספג אכזבות מהחיבור עם הרב רפי וסמוטריץ' ושניהם על הראש של שקד פוצצו את זה בלי לחכות שנייה, לאחר המדגמים. והחיפזון במקרה הזה מן השטן.

בנט פותח אופציות

זה נראה שבנט משאיר לעצמו את האופציה ללכת בזרועות פתוחות לליכוד עם חברו ממטכ"ל מתן כהנא. זו אופציה די ראלית מבחינתו. לאחר שנתניהו בדק זאת בסקרים, לקראת הבחירות הבאות, נתניהו מבין שאם יוצאים לבחירות הוא צריך לחבר אליו עוד כוחות כדי שהסוגיה ביבי או לא ביבי תהיה לבדה על השולחן והוא יביא מקסימום קולות. בנט יחובק חיבוק דב על ידו שיגביל את חופש הפעולה שלו, וירוויח שהוא יהיה רלוונטי ליום שלאחר נתניהו מתוך הליכוד.

https://www.instagram.com/p/B3KpLfUlsJ3/?igshid=197gfl2v1d016

בנט, שהיה אחד הדוברים הרהוטים של הימין בישראל נותר חבול ומלקק את פצעיו בבחירות הקודמות. הוא נשך שפתיים והלך עם ימינה בהוראת שקד (שעשתה בשכל) ועכשיו יכול לנשוך שפתיים וללכת לצמרת- הבעיה תווית מפרק הציונות הדתית ומעבר בין המפלגות שתודבק לו. לכן הוא לא רוצה להיות זה שנמצא בפריים בוועדה המסדרת שתודיע על פיצול הסיעות.

אבל לא רק בנט אשם בפיצול. הוא כאן ונוכח, רק לראות את הרב רפי ובצלאל שלא חברו למפלגה אחת במצב הנוכחי והעגום, רק לזכור את מפלגת נעם שטיווחה את הציבור בסרטונים לאורך הקיץ האחרון. וההתעקשות הלא פחותה של הרב רפי לפרק את החבילה, יכולה להוביל אותו ואת בנט לכיוונים שונים. ככול שהחרד"לים ירתעו מאישה בראש ויבהלו מסוגיות כאלו ואחרות בענייני דת ומדינה, בנט והציבור שהולך אחריו ילכו לכיוון השני.

האם הציונות הדתית צריכה ללכת שוב יחד?

הכל תלוי אם הולכים לבחירות בקרוב, או שקמה ממשלה ומצילה אותנו מהקטסטרופה הזו. אם יש בחירות בקרוב, חייבים להישאר יחד, בטווח הקרוב.

צריך להגיד שחבירה לליכוד היא קורצת ומעניינת, ברמה האישית בנט יצטרך לעשות מהלך להתחבב על הליכודניקים שלא אהבו בלשון המעטה את העובדה שהוא אתגר את נתניהו לאורך כל הדרך, אבל אם נתניהו יברך על המוגמר תהיה לבנט הזדמנות והליכודניקים יפתחו בפניו את שעריהם. השאלה אם אחרי בנט יקפצו גם תומכיו. וזה יהיה מעניין, זו תהיה ברית היסטורית בין הציונות הדתית האליטיסטית- בחלקה כזו שפלטה את אלי אוחנה בזמנו, לבין הליכודניקים השורשיים שמגיעים מכל קצוות האוכלוסייה.

אך בנט צריך לזכור, כפי שלמד על בשרו כשהקים את הימין החדש- שקהלים חדשים זה קורץ מאוד, אבל אסור לאבד את הבייס. ובכלל מה יבדיל בינו ובין אדלשטיין או ציפי חוטובלי? הוא יצטרך לדקלם את המסרים של הליכוד שירקחו בלשכת נתניהו, ולהחזיק ראש עד לתום תקופתו.

ועוד שאלה חשובה, מה יהיה עם הברית עם איילת שקד? נראה שהשניים הללו רוצים או שלא, תלויים זה בזאת ולהפיך. לכן לעת הזו ינסו הימין החדש והבית היהודי- איחוד לאומי לבחון זה את צעדיו של זה, ותגובות מראה יובילו ויכריעו יחד או נפרד ובאיזו קונסטלציה.

אני מציע לצדדים לא למהר לפרק כי מי שיפרום את התפר בין הקהלים שבואו נודה על האמת נפרדים בסוגיות רבות, ישלם מחיר. עוד חשוב לזכור, שאנחנו באי וודאות פוליטית והלהיטות הזו להיפרד, כשהמציאות מורה על אחדות ושרויה בערפל, הנוגע לסוגיות השימוע לנתניהו והקולות בליכוד וממשלת אחדות או בחירות- צריכה להיבחן בזהירות