"אבל אתם באתם עם בלוק" מאשימים בכחול לבן את נתניהו, בשל בלוק ה-55 אותה ברית חפוזה שנתניהו כרת עם שותפיו הטבעיים- כפי שנהגו לכנות, לאחר שנודעו תוצאות הבחירות.

את הדברים הללו כתב אמש (חמישי) גם בני גנץ בהודעה בה ניסה להטיח בליכוד מעט באיחור, שאי ההגעה לממשלת אחדות היא בגלל הליכוד. הוא פסל את נתניהו בגלל כתב האישום, ואז עבר להאשים את העובדה שהליכוד הגיע למו"מ עם אותו הבלוק. אז בואו ננסה להבין: נתניהו הוא פוליטיקאי מתוחכם. ובמהלך בזק הוא כרך את כלל חברי גוש הימין יחד איתו. זה אולי מהלך לא יפה ולא אסתטי, אבל זו הפוליטיקה.

נמשיך, מגיעים צוותי המו"מ, ומה רציתם שיריב לוין יעשה? יגיד להתראות לגוש שהלך איתו יחד כברת דרך ואז הוא עלול לגלות שהוא נותן בלי שותפים ויגנבו לו את הסוסים מאחור? נתניהו הרי לא כפה את עצמו על גוש הימין- חרדים. זו הייתה ריצה זה לזרועות זה. החרדים ראו את לפיד, את הדיבורים על הממשלה החילונית ואת ליברמן (השושבין שנפגש מצולם ומחויך עם בני גנץ) – שמדבר שלא יישב עם החרדים ולא עם הבית היהודי- האיחוד הלאומי, גוש הימין ראה את הרשימה המשותפת שממליצה על גנץ, אז הם הלכו והתייצבו לצד נתניהו- איתו הם מהלכים כבר זמן רב. יש להם קווים אידאולוגיים מקבילים. הם גם יודעים שבממשלת אחדות שכזו הם עפים החוצה.

לכן צוותי המו"מ של הליכוד לא יכולים לזנוח ברית פוליטית איתנה, בשביל "רצון טוב ונפש חפצה". כי הם יכולים ללכת בנפש חפצה ולהישאר קרחים מכאן ומכאן. החרדים יבינו שנתניהו אינו מחויב להם, ואז הכל פתוח, יכולה לקום ממשלת גנץ חרדים-  בלי הליכוד, פתאום הצדדים יגלו גמישות כפי שיודעים בליכוד.

אז מה הפתרון? אם היו הצדדים יושבים למו"מ. מתקדמים ומבינים שהעם נחלק פחות או יותר לחצי רק ביבי וחצי רק לא ביבי, מפרקים את המוקש הזה- שהוא הבעייתי באמת. ואז מתפנים לפרק את עניין הגוש. כי אם היו מסכימים על קווי היסוד ובמידה שהחרדים היו מתקשים לעמוד בהם, או הבית היהודי- איחוד הלאומי היה מתקשה לעמוד בו, הליכוד היה אומר שהוא ניסה לרבע את המעגל, והחרדים מתעקשים ולעת הזאת חייבים ממשלה יציבה וכ"ו. אז גם כאן העניין היה נפתר.

וצריך לומר עוד דבר. ההקצנה החרדית בגיור, במתווה הכותל, בעבודות בשבת- הגיעה בקדנציה האחרונה מעל לראש של הפוליטיקאים. הפוליטיקאים החרדים גילו גמישות ופרגמטיות, ורק ביקורת מחלקים ברחוב החרדי הסיגה אותם אחורה, ואז הם לקחו את העמדות הקיצוניות ביותר וכולם התיישרו לפיהם. יתכן ואם המציאות הפוליטית תשתנה, ויכולת הלחץ תתברר כמוגבלת מאוד- נראה אותם מחלצים שוב לאחור לעמדת תן לי יבנה וחכמיה.

אז כחול לבן, מי כאן מגיע ללא רצון כנה ונפש חפצה?