הפסיקה השנויה במחלוקת של בית הדין שפסק בעניינו של הרב טל, מצביעה על הסכנה שבהקמת בתי דין פרטיים לנושאים ציבוריים.

בשורה התחתונה הכריע בית דין של שלושה דיינים – שהתמנו כבוררים, ללא סמכות רשמית או כוח ציבורי – כי למרות שהרב טל הניא אישה להתגרש מבעלה ולהתחתן איתו כשהוא צופה כי אישתו תמות, הוא עדיין יכול לעמוד בראש הישיבה שהקים ולמעשה החזיר אותו למעמדו הקודם. הפסיקה עוררה כמובן התנגדות מצד גורמים רבניים רבים, שתמהו על הפסיקה שיצאה מבית הדין.

עצם העובדה שכל צד בפרשה מנופף בחצי מפסק הדין מעידה כי הסיפור לא נחתך, ואין בו שורה תחתונה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

הרב טל מתייחס לפרשה ולזיכוי (ישיבת תורת החיים)

רציתם להפריט – קיבלתם בית דין פרטי

בשנים האחרונות, עם עלייתה ארצה של רוח הקפיטליזם האמריקני לארץ, מתרבות גם הדרישות בציבור הדתי להפריט את שירותי הדת. מה שהיה בעבר נחלתם של החרדים, התפרץ גם בציבור הדתי, שחלק מרבניו, בעיקר אלה השייכים לזרם הליברלי החל להפריט את שירותי הדת.

זה התחיל בבית דין פרטי לגיור, המשיך בהקמת מותג פרטי לכשרות ולאחרונה גם בית דין פרטי וסודי המתיר מסורבות גט באמצעות עקרונות הלכתיים שאינן מקובלים במיינסטרים הרבני.

כשממנים בתי דין המקרה של הרב טל, והפסיקה של בית הדין הפרטי שדן בו הוא מקרה פרטני, אך עלול גם לייצג. זו דוגמה למה קורה כאשר גוף ממנה את עצמו כסמכות לדון בנושאים הקשורים לציבור. המקרה של הרב טל, לא נוגע כמעט לאנשים מחוץ למעגל הקרוב של ישיבת תורת החיים. אבל עכשיו תחשבו על בית דין פרטי שמתחיל לעסוק בנושאים ציבוריים כמו גירושין, ממזרות, גיור ואפילו כשרות.

המבוכה שקיימת היום בציבור ביחס לפסק בית הדין הפרטי, תהיה כאין וכאפס לעומת פסקי דין של בתי דין פרטיים שיכריעו בסוגיות חמורות. נקודה למחשבה לפני שרצים להפריט כל דבר שקשור ליהדות.