מבזקים
סרוגים

"נתן לי כוח להאמין שיש תקווה"|עמיחי מרחביה הי"ד

ברכה מרחביה משתפת על המתנה שהביא לה אחיה עמיחי מרחביה הי"ד, שנשארה איתה עד היום. "המתנה הזו נותנת לי כוח להמשיך את הדרך שלו"| פרויקט זיכרון מיוחד בסרוגים

ב' אייר התשע"ט
"נתן לי כוח להאמין שיש תקווה"|עמיחי מרחביה הי"ד
"נתן לי כוח להאמין שיש תקווה"|עמיחי מרחביה הי"ד צילום: צילום באדיבות המשפחה

לרגל יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה, חברים ומשפחות שכולות משתפים את הזיכרון שהולך איתם מיקיריהם שנפלו.

ברכה מרחביה, בת 22 מעלי, משתפת את הזיכרון שהולך איתה מאחיה סגן עמיחי מרחביה הי"ד שנפל בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה ביום א' באב תשס"ו (26.7.2006), בן עשרים וארבע בנפלו.

הזיכרון שהולך איתי מעמיחי: "הייתי בת 9 שעמיחי נהרג, ובערך שנה לפני שעמיחי נהרג היה ערב אחד שהייתי מבואסת והוא בא אליי לחדר ואחרי שדיברנו הוא אמר לי: תלכי לישון ובבוקר כשתקומי תחכה לך הפתעה ליד המיטה.

קמתי בבוקר, וחיכיתי להפתעה, הייתי ילדה קטנה, וראיתי מקל מעץ שרשום עליו איזו ברכה: "אין ייאוש בעולם כלל, אוהב אחיך עמיחי".

מקל העץ שנשאר עד היום. צילום: באדיבות המשפחה

לא ידעתי שההפתעה הזו תלווה אותי עוד הרבה בחיים, וזה משהו שאני לוקחת מעמיחי בהרבה תקופות ורגעים אני נזכרת במילים האלו וזה נתן לי כוח להמשיך את הדרך שלו, להאמין שיש תקווה שאפשר להמשיך ולא להתייאש. זה משהו שנשאר איתי.

המקל שעמיחי הביא לי נשאר מעל המיטה שלי עד היום.

עמיחי הובא למנוחת עולמים למחרת הקרב בחלקה הצבאית בעלי, הצופה וצמודה לדרך האבות (כביש 60).עמיחי הותיר אחריו הורים, משה וטובה ותשעה אחים."

 

הזיכרון שהולך איתי יום הזיכרון לחללי צה"ל יום הזיכרון תשע"ט