"קשה לשכנע את הציבור הימני להיזהר מפני התכנית המדינית של טראמפ", קונן באוזני אחד הפוליטיקאים בימין. וזו אכן בעיה, אף שגם אותם פוליטיקאים מימין אשמים בכך לא פחות, לאחר שכמעט הכתירו את טראמפ למשיח ועכשיו הם צריכים להזהיר מפניו.

אותו טראמפ שבצעד היסטורי העביר את השגרירות האמריקאית לירושלים והכיר בה באופן רשמי ופומבי, דבר שמדינת ישראל יחלה לו מאז קום המדינה, הוא עכשיו האויב הגדול? תוהים המצביעים.

אבל כן, גם אופיר אקוניס וגם איילת שקד התריעו מפני המהלך אצלנו באולפן סרוגים. זהו חשש אמיתי שלאחר הבחירות יניח כאן טראמפ במלוא עצמתו, תכנית מדינית שבמרכזה יעמדו שתי המדינות, אחת כמובן פלסטינית ומאיימת. "עסקת המאה" היא מכונה מסביבתו של טראמפ שהגיע מהעולם העסקי.

כבר טען באזני פוליטיקאי אחר, מאחת ממפלגות המרכז, שזה לא בניגוד למעבר השגרירות אלא בדיוק ליהפך, זה המחיר הנדרש מישראל בתמורה לאותו מעבר.

האינטרס האמריקאי תחילה

טראמפ הוא איש שיותר מכל מקדם את האינטרסים האמריקאים (כמו רוב הנשיאים, רק שאצלו זו דוקטרינה בולטת), ראינו זאת יפה בסוריה כשהסיג את כוחותיו, על אף הצורך הרב של ישראל בבן ברית שכזה באזור העוין בו משחקות איראן וחיזבאללה ומקבלים מטריית הגנה רוסית עם אינטרסים מורכבים יותר לישראל.

יש שיבהירו שגם מעבר השגרירות היה בכלל אינטרס פנים אמריקאי, כחלק מהבטחת הבחירות של טראמפ.

וכאן זו נקודה שבסביבת נתניהו חושבים שהיא הגורלית. שם מאמינים שלנתניהו יש השפעה על דעת הקהל האמריקאית יותר מכל ראש ממשלה לפניו ולאחריו.

ההשפעה על דעת הקהל האמריקאית היא משהו טבוע בהיסטוריה של משפחת נתניהו, הסיפור שמסתובב בבלפור הוא שאביו של ראש הממשלה בן ציון נתניהו, אמר לבן גוריון לפני המערכה במלחמת סיני (1956), שצריך לגייס את דעת הקהל, אחרת איזנהאור ידרוש את השגת כוחות, וכך כאמור היה וישראל חזרה.

נתניהו הבן הפנים היטב את הסיפור ועוד בהיותו שגריר בארה"ב ולאחר מכן בתפקידיו השונים והוא חש ששליחותו לתקן את הדבר במצוות אביו. וכך פעל ליישם את חיזוק הקשר עם דעת הקהל שברובה דווקא אינה יהודית, ונשענת על אותם אוונגליסטיים ופרוטסטנטיים ואחרים שמחבבים את ציון ואת בנו של בן ציון. בסביבתו של נתניהו מתהדרים בכך, שהוא והאפיפיור, הם היחידים שאינם אמריקאים ברשימת 10 המשפיעים בארה"ב.

זאת הסיבה שנתניהו הלך מאחורי גבו של אובמה לנאום אז בקונגרס נגד הגרעין האיראני על אפו ועל חמתו של נשיא ארה"ב ברק אובמה שהאשים אותו שהוא משחק אצלו בחצר האחורית.

אם יתנגשו הצדדים, טראמפ ונתניהו, מבטיחים יועציו- נתניהו ידע לעמוד בלחץ כי ארה"ב היא לא סין, הנשיא עם כל עצמתו כפוף לעוד מנופים כחלק מהמשטר וממבנה החברה האמריקאית.

נתניהו וטראמפ- מתוך קמפיין הבחירות של הליכוד

בימין החדש לועגים לטענה הזו ומזכירים את כל צעדי נתניהו- ממסירת חברון, דרך ההצבעה על ההתנתקות לכל שלביה והתפטרות ברגע האחרון, ועד הקפאת ההתיישבות. הסרטון שהוציא השבוע גנץ נגד נתניהו והליכוד שהעבירו את ההתנתקות, שישמש לטובת הצמד שקד ובנט, שיכולים לקנות פופקורן לצפות בהנאה בקרבות בין הצדדים.

טראמפ, זה לא אובמה שנתניהו גאה כל הזמן שעמד בלחצים שהפעיל עליו, טוענים בימין החדש. לטראמפ יש נבוט גדול יותר והתנהלות כוחנית הרבה יותר מאובמה הצמחוני ומולו צריך גרעין אידיאולוגי ומסור יותר מהליכוד- שבכל ריצת החיזור שלהם אחרי המתיישבים, קשה לדעת אם זה לשם שמיים או לשם קולות בפריימריז.

הם גם מציבים זאת, שאם נתניהו ישתה מהם את המנדטים, נתניהו יפנה ללפיד וגנץ הרבה לפני שיפנה לימין החדש, כפי שקרה עם לבני ולפיד ב2013 ואז הלחץ הפנימי יהיה עז יותר.

מנגד סמוטריץ' ובבית היהודי מנסים לאתגר את הימין החדש ולומר שהם ליכוד ב', בעיקר בעניין ההתיישבותי. שאם אין קמח אין תורה אמנם, אבל אם אין תורה אין ארץ ישראל יאשימו את בנט ושקד.

וציבור הבוחרים יכריע מי טוב מבין כולם מול הסערה המדינית המתרגשת מעבר לבחירות.