זו שעת המבחן של איילת שקד, במאבק על המשילות במדינת ישראל.

ההחלטה אתמול להדיח את דינה זילבר היא החלטה נכונה, שהגיעה בשלוש שנים וחצי איחור. את זילבר היה צריך לפטר ביום הראשון לכניסתה של שקד למשרד המשפטים, ובמיוחד לאחר צבר ההחלטות העצמאיות שלה בניגוד לעמדת השרה ועמדת הממשלה.

חוות הדעת המופרכות הקובעות כי ריקודים נפרדים בציבור, הם הדרת נשים, או אירוע בו מופיעים רק זמרים הוא אירוע אסור – היו צריכים להראות לזילבר את הדלת החוצה, עוד לפני שנתיים ושלוש. בשיחות סגורות אמרה שקד, כי זילבר מתפקדת היטב – כנראה לא רצתה לעורר עליה את אנשי המשרד, אבל נראה כי גם אם באיחור הבינה שקד את השגיאה ובהחלטה אתמול הדיחה את זילבר.

הבוקר, כבר הגיב היועץ המשפטי לממשלה, במכתב רשמי, כי שקד אינה הבוסית במשרד המשפטים אלא הוא כמובן, ובכך המשיך למעשה את שלטון הפקידים הקובעים לדרג הנבחר מה הם צריכים לעשות.

בלי ריסון 'שלטון הפקידים' לא עשינו כלום

איילת שקד, נמנעה כל העת לצאת בגלוי נגד שילטון הפקידים והיועמ"שים שמטרפדים לחברי הכנסת ולממשלה כל ניסיון לבצע שינוי בהתנהלות המדינה. את עיקר הפעילות שלה היא מיקדה במינוי שופטים, וכאמור, לא רצתה להעיר את הדוב של "החונטה המשפטית".

אבל כעת, אולי כי היא מבינה שאלה חודשיה האחרונים של הממשלה, הגיע הזמן לניקוי אורוות כללי במשרד המשפטים, כמו גם במשרדים אחרים (האוצר, בטחון הפנים, ואפילו משרד הביטחון) בהם פקידים מנהלים מדיניות עצמאית, בלי מפריע. כך ממררים במנהל האזרחי את חייהם של תושבי יו"ש, 'נערי האוצר' מחליטים למי תחלק המדינה את התקציב והריקבון במשטרה מביא לחוסר אמון במערכת השלטון, ודובר צה"ל שמתדרך נגד חברי כנסת.

כל הישגיה של איילת שקד במשרד המשפטים, הם יפים וטובים. אבל אם היא תיכנע הפעם ליועץ המשפטי ותימנע מהחזרת הפקידות למקומה הראוי – מבצעי החלטות ולא מקבלי החלטות, זה יהיה כתם שיעיב על כל הקדנציה שלה במשרד. "ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות" – ואסור לפספס אותו.