פרשת "כי תבוא" מתחילה בהכרת הטובה שאנו מכירים לבוראנו עם כניסתנו לארץ ישראל. זוהי מהותה של פרשת הביכורים המבטאת אותה.

פסוק אחד בפרשה העוסק במעבר מן הגדה המזרחית אל ארץ ישראל מצווה על ישראל להקים גל אבנים גדול שעליו יש לכתוב את התורה כולה. הרב לאו מכנה במילה אחת את אותה אנדרטה עצומה: 'מזוזה'. כמו בכניסה לבית או למפעל המחוייבת במזוזה שמלמדת על קבלת עול מלכות שמים, כך בכניסה לארץ ישראל, על פתחה של הארץ חקוקה בסלע עובדת היותנו עם ה'. זהו שער הכניסה לארץ ישראל.