הגירוש כמטרה

בזמן התוכנית ששווקה תחת השם "התנתקות", הצדיקו מצדדיה את הגירוש ההמוני בכוח של חפים מפשע בכך שהוא נעשה למען המדינה. נימוק כזה, הוא העיקרון הבסיסי של האידאולוגיה הפשיסטית: המדינה מעל זכויות האדם.

כיום, לאחר אלפי הרקטות שנפלו, כבר אין ספק שטענות בדבר תועלתו של הגירוש למדינה הן מגוחכות, אולם כבר בזמן ההתנתקות היה ברור לרבים שלא תביא שלום (שהרי אף לא התיימרה לכונן הסכם שלום) ובוודאי שגם לא ביטחון.

גם דאגה לזכויות הפלשתינים בעזה אינה עולה בקנה אחד עם תמיכה בהתנתקות. אין ספור פלשתינים חפים מפשע נרצחו באכזריות ע"י שלטון החמאס וארגוני טרור אחרים בעזה מאז ההתנתקות. זכויות אדם תחת שלטון החמאס אינן אפילו בלכסיקון.

כל הפלשתינים שעבדו בגוש קטיף איבדו את פרנסתם, וכמוהם גם רבים עוד יותר שעבדו מחוץ לגדר המקיפה כיום את עזה. במקום פרנסה בכבוד נפלו העזתים לחיי קבצנות מידם של אירופאים מרושעים. באמצעות אונר"א וארגונים אחרים במימון אירופאי, הם מנציחים את התלות של התושבים הפלשתינים בארגוני סיוע, ונוטעים בהם את האמונה שעתיד טוב יותר אפשרי רק לאחר גירוש היהודים מביתם במאבק אלים (שוהדא). נראה ששיטת ה OUT SOURCING יעילה גם בענייני אנטישמיות. מממנים מישהו אחר שעושה את העבודה… האירופאים למדו כמה שיטות חדשות מאז המלחמה ההיא.

אז למה בכל זאת?

לא שלום, לא ביטחון, לא זכויות אדם של כל הצדדים. LOSE LOSE. אם כן, מה יכולה להיות הסיבה לתמיכה בגירוש מעזה, בעבר ובמיוחד בדיעבד?

לצורך הדיון נתעלם מהמונים שהולכים עם הזרם, שלא התעמקו, לא מכירים את העובדות ותומכים במחנה שלהם כתמיכתם של אוהדי קבוצת כדורגל בקבוצתם "באש ובמים". נתייחס דווקא לבעלי המודעות והידע הרלוונטי, הדעתנים.

אם כן, הנימוק שנותר הוא הגירוש. ז"א לא הגירוש כאמצעי למטרה אחרת (כגון שלום, ביטחון וכו'). אלא הגירוש כמטרה. הרי כל מטרה אחרת מופרכת בעליל.

נראה ששנאת המתנחלים היא המטרה, וכל נימוק אחר נועד לגרור את ההמונים שלא שותפים מלכתחילה לשנאה. התופעה בולטת במיוחד בתקשורת, המחפשת איך להכפיש, ללעוג, להעליל, להתעמר ולרדוף את המתנחלים, כמכונת תעמולה אובססיבית.

סבתי, שכבר עברה את גיל 99, סיפרה לי על נטיית התקשורת נגד היהודים בפולין של שנות השלושים במאה הקודמת, שממנה סלדה ואותה עזבה בשנת 1937. גם שם הטיפו לגרוש המוני של חפים מפשע, ובה בעת הציגו את המיועדים לגירוש כמפלצות, לעומת עצמם – הנאורים הדואגים לצדק ולמוסר. שיטה אירופאית מסורתית.

נראה שחלק מהעולים מארצות אירופה החולות של המאה הקודמת, הביאו איתם גם כמה נגעים ותחלואים שבהם נדבקו בארצות מוצאם. בהתאם לאמרה ידועה, בהשאלה, ילד מוכה נהיה אב מכה. במקרה שלנו – הילד היהודי האירופאי המוכה שגדל, מצא קורבן נוח שיאפשר לו להיות גזען (במובן הרחב של המילה) ולהיחשב נאור. מול הערבים, כמובן, הפוליטיקלי קורקט לא מאפשר… לפיכך הקרבן הנוח הם המתנחלים.

כפי שניתן לצפות, עולי ארצות המזרח הטריים אכן לא היו שותפים ברובם לאותה תופעה, אולם ברבות השנים גם חלק מהם נדבקו במגיפה…