הרב יובל שרלו, ראש ישיבת פתח תקווה, נשאל על ידי מורים ומורות כיצד יש לדבר ולהסביר לתלמידים על פרשת משה קצב, נשיא מדינת ישראל שהואשם בעבירות אונס חמורות.

הרב שרלו הסביר בתשובה, שמתפרסמת באתר ישיבת פתח תקווה, כי על המורים לדבר עם התלמידים על שתי נקודות מרכזיות. אחת, ללמוד עם תלמידים על פרשת המלך "ובעיקר להדגיש ולהדגים כיצד התורה עצמה מלמדת על הסכנות שבעוצמה שלטונית, מכל סוג שהוא."

הרב שרלו סבור שיש ללמד את התלמידים להבין שיש בכוח ובעוצמה שלטונית סכנות רבות. "התורה מלמדת כי שתי סכנות אורבות למי שמחזיק כוח בידו – האחת היא הסכנה של "לבלתי רום לבבו מאחיו", כלומר- ניצול הכוח השלטוני מתוך רום לב לטובת הנאה אישית של המלך או של בעל הסמכות והכוח. השניה היא הסכנה של "סור מן המצווה ימין ושמאל", כלומר מעילה בשליחות שהוטלה עליו להוביל את המונהגים על ידו לעולם התיקון ולא לעולם התוהו."

הנקודה השניה שיש ללמוד עם התלמידים היא "ההתמודדות עם ניצול של בעלי סמכות וכוח". לדברי הרב שרלו, הוא נתקל בשנים האחרונות בנפגעים שבחרו לשתוק מול פגיעות והטרדות של בעלי כוח וסמכות. "לפי מיטב הכרתי והכרת בעלי המקצוע, ישנו פער בלתי נסבל בין מספר הבנים והבנות הנפגעים ובין הנבלים שבסופו של דבר מורשעים בדין ונענשים. הפער הזה נובע בעיקר מהעובדה שמי שנפגע אינו מתלונן, ואינו מנסה להתמודד עם הבעיה."

"בשנים האחרונות נחשפתי להיקף גדול מידי של מקרים של פגיעות קשות וקשר שתיקה. אדגיש כי איני שופט ולו לרגע את אלה שהחליטו לא להתלונן, מפני אי-הרצון שלהם או שלהן לשלם את המחיר הכבד שנדרש מהמתלוננים. אולם, זו ההזדמנות לתאר את הבעיה בפני התלמידות, ולומר להן כי המערכת החינוכית בבית הספר היא בעלת אוזניים כרויות ולב שומע לבנות שנפגעות, והיא תעמוד לצידן כשיתברר שהן נפגעו, ותעשה כל דבר כדי לגאול אותן ממצוקתן, להציל נפגעות עתידיות מפני אפשרות נוראה, ותחתור להענשת הפוגע בדרכים החוקיות והמשפטיות בעם ישראל. הדבר מחייב גם את אלה שלא נפגעו אך חברותיהן התלוננו לתמוך בהן ולחזק אותן".