כל מי שגדל ומכיר את שירה המפורסם של נעמי שמר, חורשת האקליפטוס, לא יוכל שלא להתרשם מהפארק החדש ששוקם במקום. "פעם היו כאן ביצות", כלשון שיר אחר – והיום יש כאן פארק אקולוגי תיירותי-חינוכי חדש לרווחת הציבור.
הפארק הוקם במסגרת פרויקט שיקום "ביצות כנרת", ביוזמה משותפת של קבוצת כנרת, רשות ניקוז ונחלים כינרת, החברה הממשלתית לתיירות (החמ"ת) והמועצה האזורית עמק הירדן. הפארק פתוח למטיילים ללא עלות.
חיבור בין טבע, היסטוריה וציונות
עידן גרינבאום, ראש המועצה האזורית עמק הירדן, מספר: "שיקום 'ביצות כנרת' מאפשר בית גידול חשוב למגוון מיני צמחים ובעלי חיים. שביל ישראל עובר בסמוך לביצות, ומצעידה לאורכו ניתן להתרשם מהנוף וכמובן ליהנות מצילם של העצים ב'חורשת האקליפטוס' המפורסמת, שעליה כתבה נעמי שמר".
לדבריו, "הביצות מספרות את ההיסטוריה האיתנה של אזור שהיה קשה לחיים ולפרנסה, וחלוצים שהתעקשו להקים יישובים ולהיאחז בקרקע למרות הכול. 'ביצות כנרת' אינן רק שטח גאוגרפי, אלא סיפור מפגש בין האדם לטבע – ניסיונות התיישבות, ציונות, חקלאות וחזון, וגם על כוחו של הטבע. אנו מזמינים את הציבור הרחב לטייל באזור, וכמובן לשמור על הסביבה והניקיון".
פרויקט אקולוגי עם חזון חינוכי
צביקה סלוצקי, מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים כינרת, מוסיף: "פרויקט 'ביצות כנרת' נותן מענה לצרכים אקולוגיים ותיירותיים כאחד, תוך איזון נכון ביניהם. הוא תורם למגוון הביולוגי ושומר על בית גידול לח טבעי קדום וייחודי, ובד בבד מהווה מוקד טיילות חווייתי בחיק הטבע".
עוד ציין כי "אופיו החינוכי של הפארק עומד בקנה אחד עם חזון רשות ניקוז ונחלים כינרת להפוך את הציבור הרחב לשותף פעיל בתהליכי שיקום מקורות המים ושמירה עליהם בטווח הארוך – באמצעות קורסים אקולוגיים לכל הגילאים והמגזרים, תוכניות לימודיות עם בתי ספר ועוד".
ההיסטוריה מספרת
"ביצות כנרת" הן סדרת בריכות ביצתיות המשתרעת לאורך כ-750 מטרים מצפון לדרום וברוחב של כ-160 מטרים. הן ממוקמות בין האתר הארכיאולוגי תל בית ירח לבין בית המוטור – מבנה היסטורי משוחזר של קיבוץ כנרת, שהוקם בשנת 1910 ושימש לשאיבת מי הירדן להשקיית השדות. לצד המבנה קיימת באר עמוקה.
התוואי הקדום של הירדן עבר ממוצאו הדרומי בכינרת ויצר מרחב של ביצות לחות ובעייתיות. קבוצת כנרת הראשונה הוקמה בשנת 1913 על ידי אנשי העלייה השנייה, ועברה למיקומה הנוכחי בשנת 1929. בתקופה שלפני הקמת המדינה שימש המקום בסיס לפלוגות השדה ולפלמ״ח.
חברי הקבוצה, שבאותה תקופה התגוררו עדיין ב"חצר כנרת", החליטו לייבש את הביצה, למגר את הקדחת ולהפוך את השטח לאדמה חקלאית. הם ניסו לנקז את המים באמצעות צינורות, בטכנולוגיה מתקדמת יחסית לאותם ימים, ואף לשתול עצי אקליפטוס במטרה לייבש את הקרקע, אך ללא הצלחה.
בשנות ה-40 הוכשרו הביצות לבריכות דגים, שפעלו במשך עשרות שנים, עד לקריסת ענף המדגה בעקבות ייבוא מאסיבי של דגים. הבריכות שננטשו הפכו למפגע בטיחותי, סביבתי ותברואתי, והוחלט לשקם את האזור ולהקים פארק אקולוגי תיירותי-חינוכי מונגש לציבור.
טיילות, לימוד ונגישות
במסגרת הפרויקט, שבוצע על ידי רשות ניקוז ונחלים כינרת והושלם לאחר חמש שנות עבודה, פותחו שבילים פנימיים להולכי רגל ושבילים חיצוניים משולבים להולכי רגל ואופניים. הוקמו חניונים מרוחקים כדי לשמור על המרקם האקולוגי, נקודות צפרות, מצפורים, אזורי פיקניק ופינות ישיבה.
בנוסף, פותח מסלול לימודי-חווייתי הכולל שילוט ופעילויות חינוכיות לתלמידים ולמבקרים, החושף את תהליכי השימור והשיקום ואת חשיבות בתי הגידול הלחים. את אזור הבריכות המשוקמות חוצה "שביל ישראל".
איך מגיעים?
כביש 90 מקיף את הכינרת ממערב. בצומת צמח פונים צפונה לכיוון טבריה. לאחר הקיבוצים דגניה א' ו-ב', משמאל נמצאת הכניסה לקבוצת כנרת ומימין חורשת אקליפטוסים גדולה. ניתן לראות את בית המוטור. עוצרים ליד המחסום ומתחילים בהליכה לבריכות המשוקמות (אפשר להיעזר בסימון שביל ישראל).
אפשר גם לרשום בווייז: חורשת האקליפטוס של נעמי שמר. משם חוצים את החורשה על פי סימון שביל ישראל עד להגעה לביצה.
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים