תחנות מוסיקליות ותיאטרליות בחיי העם והמדינה. כשיניב סוויסה מתחיל את המונולוג במופע החדש בתיאטרון הקאמרי ״מישהו שר את זה קודם״, כשהוא מדבר על החטופים, דמעות נקוות בעיניו.
זה לא משחק. זה אמיתי.
המופע כל כך מרגש שההזדהות עם כל שיר ושיר, עם כל הצגה והצגה משכבר הימים (יש קטעי הצגות במופע), הינה מוחלטת.
שילוב מושלם של שירה ומשחק
האישה שמחכה לבשורה על פי כתיבתו של דוד גרוסמן, ״הוא הלך בשדות״ של משה שמיר, ועוד שירים מתקופות שונות – כל אלה הם רק חלק מתוך המופע החדש שמעלה התיאטרון.
השירה, המשחק, הנגינה – כולם מושלמים.
נעשתה כאן עבודה מרגשת, איכותית, טובה ומתאימה מאוד לימים אלה.
מסע היסטורי מרתק
אגב, ימים אלה – ההצגה דווקא מתחילה במלחמה שבין ספרטקוס לאתונה (רעיון מעניין); גם שם לוקחים ילדים בני 14 ושולחים אותם למלחמה.
המופע מפגיש חמישה שחקנים ונגן היוצאים למסע תיאטרלי-מוזיקלי בין תחנות בחיי העם והמדינה, כשהוא מאגד מונולוגים, סצנות, מערכונים ושירים מתוך רפרטואר המחזות ומחזות הזמר המקוריים והבין-לאומיים שהועלו בקאמרי ב-80 השנים שחלפו מאז הקמתו.
סיפור של מדינה ותיאטרון
״מישהו שר את זה קודם״ הוא סיפור של מדינה ותיאטרון – המיטלטלים בין ייאוש לתקווה, בין צחוק לבכי, בין מעגל המלחמות האינסופי לבין השאיפה הנצחית לימים של שלום ושגשוג.
עם משחק מעולה של כולם. 60 דקות מרגשות ומהנות המותאמות עד מאוד לימים אלה. לא להחמיץ.
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים