היום (ראשון) התקיימה הלוויתו של אוריאל ברוך שנרצח בשבי החמאס. אמו נעמי הספידה אותו: "אנחנו נפרדים ממך בגוף אבל לא בלב. אהבה שלי אליך גדולה מהמוות. כמה קשה לאבד ילד, הזיכרון שלך יהיה בתוכי לעד, תמשיך להאיר".

מתוך ההספד: "אוריאל אהוב היקר שלי, נפרדנו לפני שנתיים בשמחת תורה, וחזרת אליי בשמחת תורה. מטורף כמו החיים שחיית. נפרדנו לפני שנתיים, שנתיים של ייסורים, כאב לב, לב שבור לרסיסים. הלב לא מפסיק לדמם, שנתיים ללא שינה, שנתיים של תקווה, גם שהלב יודע את האמת. שנתיים של תפילות, שכל בוקר קיוויתי שאולי היום, אולי יגיע איזה סימן, אות חיים, שתשוב הביתה – בחיים. אבל לא כך דמיינתי את הרגע הזה, לא בארון עטוף בדגל, לא בארון טמון באדמה. דמיינתי את הרגע שאני רצה לחבק אותך, מצמידה אותך לליבי כדי שהלב יתרפא.

רציתי לחבק אותך בחיים, ולראות את גומות החן שלך שאתה מחייך ומחבק אותי חזק. אוריאל שלי, כמה טוב היה בך, כולך היית לב, היית נשמה נדירה, עדינה, רגישה לכל אדם. לא נפגעת מעולם, לא כעסת מעולם, לא ידעת מה זה לשנוא. בעולמך לא היה רוע, רק טוב. תמיד בחרת בטוב, תמיד מצאת מילה טובה, חיובך כובש, היית זה שמרגיע ומחבר.  איך כיבדת אותי ואת אבא, את האחים שלך, איזה כבוד. אהבת את החיים והחיים אהבו אותך".

אוריאל שלי, הגעגוע מתעצם מיום ליום אבל אני גאה בך, בדרך שחיית בה, גאה בלב הזהב הרחב שלך, גאה באור שהצת, אהבת לרוקד לשיר ולשמוח, והדבקת אותנו ביחד איתך. תודה שהיית שלי בני אהובי, היית אצלי פיקדו 35 שנים, ובעל הפיקדון דרש את הפיקדון, פיקדון כל כך יקר שהיה לי קשה להיפרד ממנו. תודה שלימדת אותי להיות אדם טוב, לימדת אותי לא לוותר, לימדת אותי מהי אהבה אמיתית. תנוח עכשיו אוריאל שלי על משכבך בשלום. האור שלך ימשיך ללוות אותי בכל יום, בכל נשימה, בכל דמעה, אוהב אותך לנצח בני יקירי".

אוריאל ברוך | צילום: באדיבות המשפחה

אנחנו נפרדים ממך בגוף אבל לא בלב. אהבה שלי אליך גדולה מהמוות. כמה קשה לאבד ילד, הזיכרון שלך יהיה בתוכי לעד, תמשיך להאיר. עכשיו שהנשמה שלך חופשיה אוריאל שלי, שהאור שלך לעולם לא ייכבה, כמו שהארת את חייך, אל לנו לשכוח את החללים החטופים שנותרו בשבי החמאס. חייבים לעשות הכל כדי להחזירם לקבר ישראל. זאת המצווה הכי נעלה שיכולה להיות. אוריאל שלי עכשיו הוא מלאך, לא עוד יברכוהו הוא לא עוד יבורך, אלוקים אלוקים, לו אך ברכת לו – חיים".

אלמנתו של אוריאל ברוך: "תודה רבה שבכל החושך אני מצליחה לראות גם אור"

אשתו רחלי הספידה: " אהוב ליבי, בחלום הכי הזוי שלי, לא חלמתי שאני אצטרך להספיד אותך, ולראות אותך שוכב ככה מולי, ידעתי והייתי בטוחה שאתה אל מוות! שאתה המלך של החיים האלה! היחיד בעולם שפיצח את הסוד לחיים טובים. ולצערי הרב ברגע אחד, נוראי ומתועב שכזה מפלצות רעות גדעו את חייך ולקחו מאיתנו את החיוך היפה שלך עם הגומות, השמחת חיים והאושר שהיה רק לך.

"היית בעל מיוחד… איך תמיד אמרתי: "הוא לא פשוט, אבל מכל הגברים בעולם הוא היחידי שיכול להיות בעלי". כי זה פשוט כך ידענו להבין, לאהוב, ולהכיל אחת את השני בצורה מיוחדת רק של שנינו.. אתה לא יודע כמה תחסר לי חיים שלי. כמה אני אתגעגע לשטויות שלך. לא מצליחה להבין איך אני ממשיכה מכאן? איך ילדה רק בת 31 אמורה לקבל את התואר "אלמנה"? איך גדעו לנו את החיים? היו לנו עוד מלא תוכניות! כל כך קשה יהיה בלעדייך".

רחלי ברוך | צילום: אדר איל

"חיים שלי איך לא הייתי שם להגן ולשמור עלייך!!! איך לא הייתי איתך ברגעים שבהם אולי פחדת מהמפלצות האלה.. תסלח לי אהוב שלי… הייתי נותנת הכל בכדי שניה עוד קצת. אני יודעת שאתה יושב למעלה, וצועק לי מאמי עזבי אותך מכל הדמעות האלה, קומי ותטרפי את העולם! את אשת חייל! ואת האמא הכי טובה שיש לאופק! תנגבי את הדמעות וצאי אל החיים. ואני? אני אעשה הכל כדי להצליח במשימה!  אוריאל שלי, אף פעם לא ביקשתי ממך הרבה, אבל הפעם אני אבקש.. תשלח לי כוחות, תשמור עלינו ותאיר לנו את הדרך. תודה על מי שהיית למעני, אהבתי.. אוהבת.. ולנצח יאהב.. אשתך".

"אני אגיד לך תודה!!! תודה רבה שבכל החושך אני מצליחה לראות גם אור, תודה, שלימדת אותי המון כשהיית לצידי וגם כשאתה רחוק, תודה על אנשים מדהימים שבזכותך לא עוזבים אותנו. תודה שהילד שלנו דומה לך כל כך אני מביטה עלייך דרכו. הכי תודה גדולה שבחרת בי מכולן, מכל הבנות בעולם. תנוח אהוב שלנו, מתישהו עוד ניפגש".