במהלך מפתיע ויש שיאמרו תמוהה, הודיע אביגדור ליברמן על צירופו של ראש המועצה האזורית גלבוע, דני עטר, למנגנון מפלגת ישראל ביתנו ומתפקד לשורותיה. החלטה מפתיעה על כל הדעות, בהתחשב בעברו האידיאולוגי של עטר, שנראה כהפוך לחלוטין למה שליברמן פועל לשדר.

דני עטר, שמכהן כיום כראש המועצה האזורית גלבוע, התקבל היום בהודעה מיוחדת של היו"ר אביגדור ליברמן, אל שורות מפלגת ישראל ביתנו. עטר הוא דמות חריגה באופן משמעותי בנוף של ישראל ביתנו וחשוב לתהות על פשר צירופו למפלגה.

בכל מקרה שלא יקרה, עטר צפוי להוות את הסמן השמאלי של ישראל ביתנו. עטר מגיע ממחוזות מפלגת העבודה והתנועה הקיבוצית, והציג והוביל שורה של יוזמות שקשה לראות כיצד וישתלבו בראיית עולמו (לפחות המוצהרות בפומבי) של ליברמן.

ראשית, עטר שימש כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה תחת בוז'י הרצוג, שהודיעה במוצהר על תמיכה במו"מ עם פלסטינים על הקמת שתי מדינות. מעבר לכך, בהיותו ראש המועצה האזורית גלבוע קידם שורה של פעולות שלטוניות במסגרת "מודל דו קיום יהודי-ערבי" באזור.

בין היתר הזרים עטר תקציבים רבים ליישובים הערביים במועצה, ואף קיים תכנון משותף עם הרשות הפלסטינית עצמה על הקמת אזור תעשייה משותף למרחב הגלבוע ונפת ג'נין.

מעבר לכך, גם מחוץ לפועלו השלטוני, הציג עטר תמיכה בולטת בעמדות שמאל מרחיקות לכת, עטר לקח חלק בפעילות הארגון "קול אחד, ארגון שמטרתו הייתה: "קידום קולם של המתונים בישראל ובפלסטין, במטרה להביא לסיום הסכסוך על בסיס פתרון שתי המדינות", עטר אף היה חבר בוועד המייעץ של הארגון.

צירופו של עטר מצביע על שינוי אפשרי גם בציבור המצביעים שליברמן מבקש למשוך אל מפלגתו, אך גם יכול להצביע כיצד תנהג המפלגה במקרה של "דד-לוק" פוליטי בין ימין לשמאל.

עטר הוא בשר מבשרה של התנועה הקיבוצית, מרבית ציבור מצביעיו ותושביו הם אנשי קיבוצים והסביבה החקלאית, אשר רובם מתאפיינים בקרב סוציולוגית לשמאל ה"ליברלי", אשר מככב רבות בשורות ההפגנות בקפלן ומביע עמדות שמאל מובהקות.

גם מבחינה דמוגרפית, קשה לראות את המשיכה של ליברמן אל עטר, רובם המוחץ תושביו של עטר אינם בני העלייה הרוסית "הלחם והחמאה" של ישראל ביתנו.

מבחינה פוליטית, רבים מהסקרים מצביעים על ליברמן או מפלגות דומות לגודלו המוערך כעת כלשון המאזניים, קשה לראות תרחיש בו ליברמן מתכנן לשבור חזרה לימין הליכודי אם הוא בוחר לסנדל עצמו כעת באיש המזוהה עם השמאל הקיבוצי.

צעדיו של ליברמן וזהותו החירגה של עטר בנוף מפלגתו יכולים ללמד, אולי לרמז לכוונותיו האמיתיות של ליברמן לקראת סבב הבחירות הבא.