"נקסוס", ספרו מעורר המחשבה של יובל נח הררי, מתעמק בצומת הקריטית שבה נפגשות שתי מהפכות טכנולוגיות אדירות: הביוטכנולוגיה והבינה המלאכותית. הספר אינו מציע תחזיות עתידניות פשטניות, אלא בוחן לעומק את ההשלכות המורכבות והמרחיקות לכת של התפתחויות אלה על מהות הקיום האנושי והמבנה החברתי שלנו.

הררי טוען כי ההתקדמות המטאורית בתחום הביוטכנולוגיה מעניקה לנו יכולות חסרות תקדים להתערב בגוף האדם ובנפשו, ומעלה שאלות יסוד לגבי הגדרת החיים, התודעה והזהות האישית. במקביל, הבינה המלאכותית מתפתחת בקצב מסחרר ומאתגרת את מעמדו הייחודי של האדם כבעל אינטליגנציה עליונה, עם פוטנציאל להשתלט על תחומים רבים בחיינו, החל מתעסוקה ועד קבלת החלטות מורכבות.

"נקסוס" מנתח את ההשפעה ההדדית בין שתי המהפכות הללו, ובוחן כיצד הן עלולות לשנות את תפיסתנו את עצמנו, את יחסינו עם אחרים ואת האופן שבו אנו מארגנים את חברותינו. הספר מעלה שאלות נוקבות בנוגע לעתיד הדמוקרטיה, שוק העבודה, פערים חברתיים ולחירות הפרט בעידן שבו אלגוריתמים עשויים לקבל החלטות חשובות יותר מבני אדם, ובו ניתן יהיה לשפר או לשנות את יכולותינו הביולוגיות והקוגניטיביות באופן משמעותי.

צילום: Shutterstock / Abdu ezzurghi

הררי אינו מספק תשובות חד משמעיות, אלא מעודד את הקורא לחשיבה ביקורתית ולדיון מעמיק בסוגיות אלה. הוא מדגיש את הצורך במודעות ובקביעת מדיניות אתית ורגולטורית שתאפשר לנו לנווט את השינויים הטכנולוגיים הללו באופן אחראי, תוך שמירה על ערכים הומניסטיים בסיסיים. "נקסוס" הוא קריאת השכמה חשובה לכל מי שמעוניין להבין את הכוחות העצומים המעצבים את עתידנו ואת האתגרים וההזדמנויות הייחודיים שהם מציבים בפני האנושות במאה ה-21.

אז אחרי שצללנו יחד למעמקי הנקסוס הטכנולוגי של הררי, נשאלת השאלה: האם אנחנו, כחברה וכפרטים, מוכנים להתמודד עם השינויים העצומים שמביאות איתן הבינה המלאכותית והביוטכנולוגיה, או שאנו עלולים למצוא את עצמנו מובלים על ידי כוחות שלא לגמרי הבנו? מה אתם חושבים?