משפחות שכולות מהמכינה בעלי ומהיישוב השתתפו היום (שלישי) בישיבת סיעה מיוחדת לציון יום הזיכרון שקיימה מפלגת הציונות הדתית ביישוב.

בין המשתתפים יובל שני אלמנתו של גבריאל שני, קצין צנחנים שנהרג ב24/1 בקרב בעזה, טליה לביא אלמנתו של צביקה לביא, לוחם מילואים שנפצע קשה ונפטר מפצעיו בחנוכה לפני שנה וחצי, ובת שבע סדן ביתם של הרב אלי ודינה הורביץ שנרצחו באינתיפאדה השנייה בקרית ארבע.

קרדיט: דוברות הציונות הדתית

תמר אטינגר: "מצטיינים בצבא, ולא עשו מזה עניין"

תמר אטינגר, אלמנתו של הרב אחיעד אטינגר ואימו של סרן הראל אטינגר סיפרה עליהם: "שניהם בחרו את עצמם בחיים, שניהם בחרו להציב לעצמם יעדים, שניהם מצטיינים בצבא, ולא עשו מזה עניין, חיים מאוד בפשטות. ושניהם בחרו לסכן את עצמם כדי להציל חיים של אחרים."

תמר אטינגר וביתה (צילום: סרוגים)

תמר סיפרה על הקרב בו נפל בנה הראל תוך שהוא מסכן את עצמו כדי להציל את חבריו: "היה קרב שהתחיל בארבע לפנות בוקר, והתגלגל והסתבך עד שהיה חשש שאף אחד לא יצא משם חי. בשלב מסוים, רחפן זיהה, שגוררים גופה, זה היה חשש לחטיפה. הראל עלה מול המח"ט וביקש לעשות איגוף ולחלץ את הגופה. בהתחלה לא אישרו לו, כי זה היה מהלך מאוד מסוכן. מפקד אגוז אמר לו שזה היה אחד המהלכים הכי אמיצים ובזכות המהלך שהראל עשה הצילו שתי גופות של אור מנצור, ושל איטאי גנט, ובעצם אותו רגע נגמר הקרב. הראל היה עניו צנוע, עז נפש, מנהיג בגובה העיניים, שדרש מעצמו הרבה הרבה לפני שהוא דרש מאחרים, לא דרש מאחרים, פשוט נדבקו בכוח העשייה שלו."

אבידן בית יעקב: "את הארון קוברים, את הדגל לא קוברים"

במהלך הישיבה שיתף יו"ר היישוב עלי אבידן בית יעקב, אביו של סרן רועי הי"ד שנפל בעזה: "לפני שלושה, ארבעה חודשים, אני מקבל הודעה מאשתי, שהתחלנו לסדר את החדר של רועי, היא פותחת את התפילין שלו, ופותחת את הסידור, והיא אומרת שהעיניים שלה התמלאו דמעות של גאווה, הסימנייה של הסידור הייתה בדיוק יום הזיכרון- יום העצמאות. שזה, כאילו רועי אמר לנו, אבא ואמא, אני בדיוק איפה שהתכוונתי."

פרוכת שעשו מהדגל שכיסה את הארון של רועי זצ"ל. (צילום: דוברות הציונות הדתית)

אבידן סיפר לחברי הסיעה גם על פרוכת מיוחדת שהכינו מהדגל שעטף את ארונו של רועי בלוויה: "אתמול זכינו להכניס פרוכת לארון קודש בנוף הרים. הפרוכת הזאת רקומה על הדגל שעטף את הארון של רועי. הצבא בדרך כלל לא נותן את הדגל, אבל הדגל אצלנו בבית, הבן הגדול התעקש, וקציני הנפגעים הביאו את הדגל. אמרתי משפט בהלוויה, שאמר לי בבית העובד הסוציאלי, הסברתי לילדים, אתם יודעים, את הארון קוברים, את הדגל לא קוברים."