בשבוע שאחרי אסון שמחת תורה, כולנו היינו מסוחררים וחיפשנו נחמה, קרן אור בחושך הזה של טבח מחריד בעיצומו של שמחת תורה, חג ההתייחדות של בני ישראל עם הקב"ה. מי שסיפק לנו אותה הוא ד"ר מרדכי קידר.

קידר הסביר שאיראן תכננה לפתוח במתקפה משולבת, פלישה מהצפון ומהדרום, חמאס וחיזבאללה, במקביל לפוגרומים של כל ערביי ישראל לסוגיהם, ירי של החות'ים והמליציות בעיראק, כאשר מעל הכל תוכננה באותו רגע ממש מתקפת טילים מכל הבא ליד, בכמות שלא נראתה כמותה מעולם, של איראן בעצמה.

למתקפה הזו התכוננו האיראנים כבר עשרים שנה, היה חסר להם רק זמן קצר כדי להשלים את יצירת הנשק הגרעיני, המכה בפטיש בתוכנית האיראנית לכיבוש המזרח התיכון על ידי האימפריה הפרסית המחודשת, אלפי שנים לאחר דעיכתה.

אבל סינאוור חשש מהסכם עם סעודיה, הסכם שיהפוך את הנושא הפלסטיני לזניח בעולם הערבי ועל דעת עצמו הוא החליט להקדים את המתקפה, להתנתק מהקבוצה ולפעול לבדו, מתוך תקווה שכך יכריח את כולם להצטרף אליו. בכך הרס סינוואר את יתרון ההפתעה וקבר לאיראן את כל התוכניות.

אף תרגיל מבריק של המוסד לא היה יכול לפגוע ככה בתוכנית של גרמניה החדשה, כמו החיפזון והנמהרות של אדון סינוואר. זו הנחמה שסיפק לנו קידר בימים הכאובים שאחרי הטבח. אבל היום, שנה לאחר מכן, הנחמה הזו רק מתעצמת, תהילות לאל.

חמאס מחוסל כארגון צבאי, הנייה ודף מחוסלים, יש הטוענים שגם סינוואר הצטרף אליהם. מספר החיילים שלנו שנהרגו בעזה, נמוך משמעותית מהתחזית הכי אופטימית של הצבא.

במקביל, בצפון, בתוך כשבועיים חיזבאללה, הזרוע החזקה ביותר של התמנון האיראני, ספג את המכה הכואבת והמשפילה בתולדותיו, כאשר אלפי פעיליו שותקו, מנהיגו וכל צמרת הפיקוד חוסלו, במקביל להשמדת כמחצית מארסנל הנשק שהוא בנה במשך עשרות שנים. מי היה מאמין כשהתחלנו סליחות בא' אלול, שכך נגיע לראש השנה.

נתניהו מנצל היטב את העובדה שלאור הבחירות באמריקה אף מועמד לא יחסום אותו מלהפציץ שוב ושוב, לכתוש את חמאס וחיזבאללה, והוא דוהר כל הדרך אל היעד המרכזי שלו – מתקני הגרעין של איראן.

האינטרס של איראן הוא להמתין לגרעין, האינטרס שלנו הוא לגרור אותה למלחמה היום. חיסול הנייה, השמדת הבונקר של נסראללה יחד עם מפקד זירת לבנון של ארגון משמרות המהפכה האיראני, כולם נועדו למטרה אחת – להכריח את איראן להגיב בצורה כזו שתאפשר לישראל להתקיף את מתקני הגרעין.

התוכנית המהוללת, המצמררת, של התמנון האיראני, נפגעה קשות בשל הטבח בשמחת תורה. האיום מהצפון ומהדרום נחלש משמעותית בשנת תשפ"ד. המחיר היה כבד מנשוא, אך גם בתוך תהומות החושך אפשר לראות את נס ההצלה, את העובדה שאלפי ההרוגים והפצועים בשנת תשפ"ד, היו חס ושלום יכלו להפוך לעשרות אלפי, אם סינוואר לא היה הורס לחמינאי את התוכנית המשולבת.

בשמחת תורה השנה, אנו נשמח בכל הכוח והעוצמה, עוד יותר מהרגיל. לא רק בגלל שצמצום הריקודים ביחס לשנים שעברו מהווה ביטוי פומבי לאבלות וככזה הוא אסור מטעם אבלות בפרהסיא, לא רק כי אויבינו ניסו בדיוק לפגוע לנו בשמחה ולצמצם את החגיגות זה ממש לתת פרס לטרור.

אלא גם בגלל שאנו שמחים על היכולת לראות את יד ה', גם בתוך החושך, גם מתוך תהומות הרוע והאכזריות שחווינו. תכלה תשפ"ד וקללותיה, תחל תשפ"ה וברכותיה, דווקא מתוך הקללות של תשפ"ד. כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל.