שר הפנים אלי ישי יאריך את שעון הקיץ בישראל כך שימשך מדי שנה 193 יום, בניגוד למצב הקיים היום שבו לעיתים שעון הקיץ נמשך 163 יום ובממוצע 182 יום בשנה.

השר ישי אמץ את החלטות הועדה לבחינת ההסדרים הקבועים בחוק קביעת הזמן, אשר החליטה פה אחד על הארכת שעון הקיץ כך שמדי שנה יתחיל שעון הקיץ ביום שישי הקודם ליום ראשון האחרון בחודש מרץ בשעה 2:00 ויסתיים בתחילת יום ראשון בשבוע בשעה 2:00 שאחרי הראשון באוקטובר.

אם אחד מתאריכים אלו יחול באחד מהחגים, תדחה מעוד העברת השעה למוצאי החג.

בעבר, היו תאריכי הזזת השעון, תלויים בחודשים עבריים, מה שהוביל לביקורת ציבורית בתחילת השנה, על הקדמת מועד כניסת שעון חורף כחודש וחצי לפני שאר העולם.

הילדים נרדמים בשולחן שבת

למרות הטיעונים שנשמעים תדיר, עד היום לא הוכח כי מעבר לשעון קיץ חוסך אנרגיה. למרות שמקובל לחשוב, כי הזזת שעות העבודה לשעות האור, חוסך בתאורה, מחקרים שנערכו באוסטרליה ובאינדיאנה, בה הונהג רק לאחרונה שעון קיץ, מצביעים על כך שחלה עלייה בצריכת האנרגיה בעקבות שעון הקיץ בשל הפעלת יתר של מזגנים במשך שעות הערות.

גם סקר דעת קהל, שנערך בישראל לא העלה תוצאות חד משמעיות, בדבר רצון הציבור. 50% תומכים בהארכת משך שעון הקיץ לעומת 46% המתנגדים לכך ותומכים בהשארת המצב הקיים ואף בקיצור משך שעון הקיץ.

מענין, כי ככל שהקרבה לדת עולה, כך קטן חלקם של התומכים בהארכת שעון הקיץ (מ- 67% בקרב חילוניים, ל- 54% בקרב מסורתיים, ל- 42% בקרב הדתיים ול- 13% בקרב החרדיים.)

התומכים בהארכת שעון הקיץ ציינו כי הם מעדיפים יותר שעות אור במשך שעות הפעילות ביום, התומכים בקיצור שעון הקיץ ציינו כי קיימים קשיים בהשכמת ובהשכבת ילדים בתקופת שעון הקיץ וכי קשה לשוב לשגרה בעת חילופי השעון.

כמו כן אנשים דתיים ציינו קשיים בכניסת וביציאת שבתות וחגים, וציינו כי הילדים נרדמים בשולחן שבת, כמו גם הקושי בהשכמה לתפילת שחרית.

מי שהתייחס בחיוב למהלך הוא המשנה לראש הממשלה, השר סילבן שלום שיזם את המאבק הציבורי בנושא. "כי מדובר בבשורה חשובה המהווה חלק מאג'נדה אזרחית כוללת אשר תהפוך את ישראל למדינה נורמלית המתחברת לעולם."

"הצעד הבא הוא מעבר לסופשבוע ארוך, שבת-ראשון אשר יסנכרן את המשק הישראלי עם יתר שווקי העולם. השר שלום הודה לאלפים שהצטרפו למהלך שהוביל והוכיחו כי התגייסות אזרחית רחבה יכולה להביא לשינוי מתבקש והכרחי."