"אל תרבה שיחה עם האשה… מכאן אמרו חכמים: כל המרבה שיחה עם האשה גורם רעה לעצמו ובוטל מדברי תורה וסופו יורש גהינם" (אבות א ה).
מהי שיחה אסורה בין איש לאשה?
א. כל שיחה מיותרת שאינה נצרכת לחיים, כמו סיפור חדשות.
ב. שיחה הנצרכת אבל עם הוספת מילים מיותרת. דוגמה: רבי יוסי הגלילי הלך בדרך ושאל את ברוריה: "באיזו דרך נלך ללוד"? ננזף בגלל אל תרבה שיחה עם האשה, כי היה לו לקצר ולומר: "איזה ללוד"?
ג. בדיחות וצחוקים. אבות ג יז.
ד. קלות ראש, אווירה קלילה. שם.
ה. סגנון ידידותי, כגון פניה בשם פרטי.
ו. הנאת האיש מקול האשה, אפילו אינו קול שירה, אלא מצורת הדיבור. קידושין ע א-ב ורשב"א שם.
ז. ידידות וקירוב דעת, כגון מחמאות או ביטוי רגשות.
זה הכלל: "להתרחק מאוד מאוד". רמב"ם איסורי ביאה כא. שו"ע אה"ע כא. קיצור שו"ע קנב ח.
צא ולמד מה קרה לשלומית בת דברי (ויקרא כד יא). רש"י: "שבחן של ישראל שפרסמה הכתוב לומר שהיא לבדה היתה זונה", כלומר חטאה עם גוי, "שלומית – דהות פטפטה (=היתה מפטפטת): שלם עלך (=שלום עליך), שלם עלך, שלם עליכון, מפטפטת בדברים שואלת בשלום הכל". "בת דברי – דברנית, הייתה מדברת עם כל אדם, לפיכך קלקלה"
שאלה: "אבל כתוב אל תרבה שיחה עם האשה – באשתו אמרו". האמנם?
תשובה: הסביר החזון איש, שבשנה הראשונה לנישואים, שנצטוינו ונקי יהיה לביתו שנה, יש להרבות התקרבות על ידי דיבור.
שאלה: ומה בשנים הבאות לנישואים?
תשובה: השיב גדול אחד: בענין זה, כולנו בשנה הראשונה, כל חיינו.
תגובות