שידוכים

לא לפי מראה, אורח חיים או דת- אפליקציית הכרויות חדשה מציעה לחבר בין אנשים לפי השנאות המשותפות שהם חולקים יחד. למשל שונאים את דונלד טראמפ או אבוקדו? יש עשרות שידוכים שמחכים לכם

לכולנו יש כמה חברים וחברות רווקים ששווה למצוא להם זיווג הגון, אבל איך עושים את זה בלי להביך אותם? הכירו את המיזם שהצליח לחתן עשרות זוגות תוך שנתיים והכול באמצעות ה'ווטסאפ'

עד כמה הפרש גילאים משפיע? עד כמה צריך להתחשב בדעת ההורים? האם 'סימן משמיים' מועיל? ומה המעלות שצריך לחפש בבן או בת הזוג. הרב שמואל אליהו במדריך למציאת החצי השני

אני לא מדברת על הסינונים הרבים והבררנות. אני מתכוונת להשפלות ולגידופים שעוברת שדכנית. זה מתחיל מניגו'ס מטורף ע"י שדכנית אחרת ומגיע עד האשמה בהונאת דברים. בכל יום אני שוקלת להפסיק. טור כואב של שדכנית

איזה טיפש אני! איזה אידיוט! למה לא התחתנתי עם הבחורה הצולעת, הייתי מפונק. הייתי מעוות. לא אמרתי לה למה איני רוצה להתחתן, אבל היא הבינה מעצמה. הרי אני הבחור השישי שלא רוצה להתחתן איתה בגלל הצליעה

אתגר השידוכים הוא יוזמה של שני צעירים דתיים לסייע לחבריהם להשתדך. איך זה עובד? פשוט מאוד. מבקשים רשות ומעלים פוסט על חבר/ה קרובים שמחפשים את החצי השני ומתייגים #אתגר_השידוכים

ערן ישראלי מחליף את הרב אבינר בשו"ת סמס ומשיב על שאלות בנושאי שידוכין. מה עושה מישהי שלא הולך לה בדייטים? למה צריך פגישות קצרות בדייטים ועוד. שטו"ת סמס על דייטים

ראיתי אותה מסבה לשולחן החג, בשולחן של רווקות נוספות. בסמוך אליה ישבה אישה, דומה לה כשתי טיפות מים, בשיער אפור גם היא, וגם היא רווקה. שיערתי נכונה שזוהי אחותה. לא יודעת אם היא הבכירה או הצעירה. וחשבתי לעצמי שוב, איך זה ששתי הנשים הללו לא נישאו?

הוא מסתכל עלי ומתחיל לדבר- "כן, עד עכשיו לא רציתי ועכשיו אני רוצה אבל." ראיתי את הכאב בעיניים שלו והיה בא לי לבכות. עד כמה אנחנו יכולים פשוט לא לראות אותם. את האנשים הפשוטים, אנשים השקופים, האנשים שאולי "לא כ"כ מוצלחים"

באותה ארוחה גם ישב בחור, שהחל זועק: "אתן הבחורות, שום דבר לא טוב לכן! הבחור שוכר דירה בביצה, מיד אתן אומרות שהוא לא יתחתן. הוא גר אצל ההורים, אז סימן שהוא דפוק. יש לו רכב, אין לו רכב! וכמה אתן מבררות? יש בחורה שעוד מבררת עליי משנת 2009"

כמה פעמים יצא לכם שחבר שמכיר אתכם מאז גן שולה, או חבר מבית הספר, או אפילו מהתנועה, ניסה לסדר לכם מישהי? אולי אפילו חלק מכם שקוראים את הטקסט הזה, הכירו בהצעה כזו? נכון שאולי זה נשמע קצת מצחיק, אבל לעולים חדשים בודדים, אין דודה מעצבנת בארץ. אין חברים מהגן, מהסניף או מהתיכון

לראות משהו, לבחון אותו היטב מכל הכיוונים- את ההתנהגות, את הלבוש, את הדיבור, את צורת החיים..וכמובן שיש גם אישורים חיצוניים, ואז, כשהמבטים מצטלבים ויש רצון של שני הצדדים- ממש, אבל ממש לא חייב להיעזר בגורמים חיצוניים, פשוט להוסיף עוד תבלין קטן ונחמד- קוראים לו אומץ

לפעמים אחרי דייט שאימא סידרה לי, הייתי בתחושה, שהנה אני צריכה להציג את טיעוני המשכנעים למה אני לא יכולה להמשיך ולצאת איתו. אימא הייתה שופטת קשוחה כלפי, אבל רכה כלפי הבחורים עמם דייטתי. על כל טענת נגד שהעליתי כנגד אותו בחור, אמי הייתה הסנגורית מספר אחת, והכול כדי שאתן עוד צ'אנס, שאולי משהו יקרה, שאולי אני אתחתן

נסו לבדוק את עצמכם: מהי התחושה שעולה בכם ביחס למפגש נוסף? רגש של ציפייה או מועקה וחוסר חשק? די בכך שהפגישה הקודמת הסתיימה באווירה חיובית ונעימה ונראה שיש על מה לדבר כדי להמשיך להיפגש

חבורת ההומור אנדרדוס מוציאה עוד סרטון לרשות הרבים והפעם החבר'ה יושבים עם גדי ומדברים על הקשר עם דנה, אחרי שהם יוצאים כבר חודשיים והיא נראית פיפטי פיפטי

במהלך שיעור של הרב חגי לונדין במכון מאיר, הוא דיבר על השיר "מה ידידות מנוחתך" ואז נזכר בחוויות משבתות אולפנה בהן השתתף כשהתלווה לאשתו. צפו בקטע מהשיעור

בכנס ארגון השידוכים 'ישפה' אמרה ח"כ ציפי חוטובלי שהתחתנה לא מכבר כי השדכנים צריכים לצאת מהקופסה ולהתחיל לשדך נשים גם לגברים שצעירים מהן, מה שהיום כמעט ולא קורה

לא חייבים להיות שדכן מקצועי כדי לחבר בין אנשים. כל אחד בודאי מכיר רווק או רווקה, ויכול לנסות לשדך. כל הצעת שידוך מקרבת את הזיווג האמיתי. זוהי מצווה חשובה לסייע בהקמת בית בישראל.