דעות

האם העובדה שכולם נופלים, היא סיבה להפסיק להתאמץ ולתת לנהגים להתפרע חופשי על הכביש "כי ממילא כולם נפגעים", או שלהפך, דווקא העובדה שכולם נפגעים היא זו שאמורה לגרום לנו לנהוג במשנה זהירות, ולהקצות עוד ועוד משאבים כדי לקדם את פני הסכנה

עלינו לדאוג שיהיו פסיכולוגיים יראי שמים, שניזונים מאמונה בתורה ולא נותנים הדרכה בניגוד לתורה. וכמובן, גם פסיכולוגיות יראות שמים. יראת שמים אינו פרט באישיות, היא מטביעה חותם על כל האישיות

אולי הגיע הזמן, שלפחות אצלנו, ציבור ששואף להיות נאמן לאמת, לצדק ולהלכות לשון הרע, נאמץ את הכלל הפשוט שאומר – מה שאני לא יודע, אני פשוט לא יודע. ואין שום סיבה שארוץ להתבטא בתקשורת – למי אני מאמין, ואת מי כבר צריך להעניש

יש דרך קצרה שהיא ארוכה ויש דרך ארוכה שהיא קצרה, כמובן שעדיף להתאמץ ולהשקיע בהליכה משותפת לאורך זמן מאשר להתנהל על מי מנוחות ולסמוך על כל מיני פטנטים ובסוף לגלות שרק הפכנו את הדרך לקשה הרבה יותר

פייגלין תרם רבות לפוליטיקה בישראל, אך ריצה לכנסת במסגרת עצמאית וכישלונה הצפוי, גם תיאלץ אותו לפרוש סופית מפעילות פוליטית מפלגתית וגם תבליט את חסרונו הגדול ביותר. קיצור הדרך שהוא מנסה לבצע בכפייה במציאות פשוט לא יצלח ועליו להפנים זאת כבר כעת

גם דוידי פרל וגם המתלוננות רצו לסגור את הפרשה בשקט. אבל יש אנשים שמוכרחים לבחוש בכל קדרה. יש אנשים שלא מסוגלים לפעול בשקט, ועכשיו לא רק הם מתייסרים, אלא גם כל התושבים בגוש

סליחות עניינן להתחנן לד', בענווה בצניעות, בחרדת קודש, בהכנעה. ובוודאי לא לעבור ברחובות של העיר העתיקה בירושלים בין שתיים וחצי בלילה עד ארבעה עם שופרות, גיטרות, רמקולים, דרבוקים ומגאפונים, ולגזול שינת התושבים במשך ארבעים יום

הגט הופך להיות אחד משומרי יציבות הבית והתא המשפחתי, לא השימוש בו, אלא עצם האפשרות להשתמש בו. אם נטעה לחשוב שאנחנו חיים בסיטואציה כפויה רק בגלל שפעם, כשהיינו טיפשים וצעירים, קיבלנו החלטה שתקעה לנו את החיים, המוטיבציה לתקן את מה שטעון שיפור תהיה בהתאם

"בן סורר ומורה לא היה ולא נברא"- אין ילד רע… לא היה ולא נברא. כל ילד הוא טוב, כול!!! תלמיד אומר בבוקר " נשמה שנתת בי טהורה היא". כולם!! קדושים וכולם נפלאים. יש לנו תפקיד גדול ועמל גדול לסייע לגלות זאת, אבל "לכל!!! אדם ישנה.."

אם אינך מוצא אשה עם כל המעלות זו באשמתך, כי חיפשת לא נכון, חיפשת יופי ושאר הבלים. לא הבנת כי בנות רבות עשו חיל, בכל מיני תחומים, ואת עלית על כולנה.

אנגלית כמו נושאים רבים בחיינו היא חרב פיפיות ועלינו לחנך את תלמידינו להשתמש בה בצד החיובי המפרה, התורם, והמביא לקידוש השם ולהילחם מלחמת חורמה נגד הצד השלילי המאוס שבתרבות המערבית

הרי רבים הרוצים 'לעשות שבתם כחול' ומדוע שלא נתחשב בהם? הרי שהתשובה כבר נאמרה – לא בידינו הדבר 'להתחשב בהם' על חשבון השבת, איננו בעלי סמכות לסחור בשמירתה ובקדושתה, וכי גם על ארץ ישראל אומרים אנו 'בואו ונתחשבה בבני דודינו ונוותר על כמה חלקים בירושלים וסביבתה'?!

הרב אלי קפלן על אמירתו של שר החינוך: "בתחילה אתה דוחף לחמש יחידות במתמטיקה כי זה הכי חשוב ועכשיו אתה אומר שתורה חשובה יותר?"

המפגש בין נקודות המבט הגברית והנשית הוא כמעט בגדר הכרח. השארתו של מרחב לימוד התורה כמרחב מגדרי נפרד באופן מובהק, פוגעת ביכולתה של התורה להתעשר מכוח המפגש של נקודות המבט השונות

הרב בזק טועה בתואר הרב ובתפקידו. תפקידו של הרב לחנך ולהוכיח קודם כל, ורק לאחר מכן ללמד תורה, כפי שקבעו חז"ל במסכת חולין, במסכת כתובות ובמסכת ברכות. ככלל, אף לימוד תורה אינו כולל רק את הטכניקה של קיום המצוות

ראוי לציין את הברור מאליו, לאיש אין כוונה לקחת ילד מאימו, לא משנה גילו. גם באמירה מעין זו יש זלזול במקצועיות של חברי הועדה, שלא לומר דמגוגיה ריקה

"השבת התרבותית שגיבשו לעצמם חלקים בציבור הישראלי" אין לה דבר וחצי דבר עם השבת שנתנה בסיני. פורקי עול המציאו לעצמם מנהגי שטות, ואנחנו אמורים להתחשב בזה?

כמו בפרשת "שופטים", גם אנו מוצאים את עצמנו לפעמים בחזית המערכה – על הבית, על הזוגיות, על האהבה, האחווה, השלום והרעות. היכולת שלנו לתפקד נכון, בצורה יעילה וטובה, תלויה ברצון שלנו שנובע בראש ובראשונה מאמון מלא וודאות בקשר הזוגי והמשפחתי

הרב שלמה אבינר נשאל האם החייל אלאור אזריה נהג נכון כאשר ירה במחבל מנוטרל וענה כי מבחינה הלכתית הוא נהג כשורה

יש משהו מיוחד "ברגע שלפני" בדרך לחופה… בערב יום כיפור… בדקות הלחוצות של לפני כניסת שבת… זה ביטוי רוחני המתבטא בזמן. זו הרגשה עילאית הנובעת מציפייה למה שעומד להיות למה שאתה עומד בפניו. את הרגע המקודש הזה, לא נתנה התורה לאדם לא לממש…