דעות

ניסינו להפציר בו בעדינות שעדיף לישון מעט ולאגור כוח למחר, וכי אין למח"ט מה לחדש לו מעבר למה שהכרנו, אך הרב בשלו. אינני יודע מתי חזר הרב, אך ללא ספק היה זה כבר לפנות בוקר

אתם יודעים כמה קצינים נפלאים חילונים גם כן לא קודמו? כולל הרבה קצינים שעם ישראל מפסיד מכך שהם משתחררים? אתם יודעים שאליעזר טולדנו ודוד זיני כן קודמו, ויש להם כיפה? כיפה גדולה

כון שיש בעיות בצבא, בעיות של צניעות, אך אין זה פוטר מן המצווה. אלא יש ללכת לצבא ולהתגבר על היצר הרע. יש לדרוש בכל תוקף לא ללכת ליחידה מעורבת ולא לשרת עם בת, – כמו שיש לסרב לעשות כל עבירה אחרת

בשם עם ישראל, עם מוסרי וישר, אני מוחה על רצח איטי של נער שנמצא עצור שנתיים מגיל 16-15 על לא עוול בכפו. הרב שלמה אבינר מאשים את השב"כ ברצח נפשו של הנער החשוד

פסיקת הלכה, או השגחה על תהליכי ייצור מזון, או עריכת חופות, איננה פעולה טכנית – זו לא "חוות דעת מומחים", אלא דבר ה'. השגת גבולו של מי שממונה על דבר ה', איננה רק חוצפה כלפי ה"מרא דאתרא", אלא גם מרידה בקב"ה – בנותן התורה, שמביאה בוודאות לטעות מובנית בהסקת המסקנות ההלכתיות, והכשלת הרבים

נכנסים לארץ, מפשילים שרוולים, מתגייסים לצה"ל, שותפים בעולם חקלאי וגם דיגיטלי מפותח. אמנם יש בכך ירידה רוחנית- אך לשם מכוונת אותנו התורה! לחמ"ד! חינוך ממלכתי דתי.. זה רצון ה'

הבעיה של החרדים בדו"ח ומסקנות ועדת ניסים, היא לא הרפורמים. הרי באמת לא מדובר בגיור רפורמי, והרי לא מדובר באמת במעמד או הכרה ברפורמים, המטרה הרי הפוכה- למנוע הכרה גורפת של בג״ץ בגיורי רפורמים. אז ממה הם באמת מפחדים?

הסיפור של ירון אטיאס ומזל דדון, צריך להיות צלצול השכמה לכולנו, הזדמנות לשאול מה ניתן לעשות, ולהתחיל לעשות. לא הכול תלוי בנו, אבל בואו נעשה את המינימום הנדרש – לחתום על הסכם קדם נישואים

הרב ברוך אפרתי מגיב למאמר התמיכה של הרב אליעזר מלמד בארגון הכשרות האלטרנטיבית של 'צהר': "במו ידינו אנו מכשירים כניסה של גופים לא אורתודוכסים למדינה"

אין זה סוד שיש חילוקי דעות בדרישות הגיור, כמו שיש חילוקי דעות בכל נושא, – כתוצאה מזה יווצרו אנשים שלפי קהילה אחת הם יהודים ולפי קהילה אחרת הם גויים, כגון יהודים לפי קונסרבטיבים ורפורמים וגויים לפי האורטודוקסים

לכל מנהיג עלול להיות רגע משברי, של 'הגיעו מים עד נפש'. זה לא מקרה מסוים שגרם למשבר, אלא שחיקה מתמשכת. יש רגע שמנהיג עלול לומר לעצמו 'אני כבר לא יכול יותר'

המציאות המרה טופחת על פנינו, אנו דומים לאדם המנסה לכבות דליקה בנפט. וכך נהגנו אנחנו גם בסכסוך הישראלי־ערבי כמו הסכם אוסלו ואחריו "מפת הדרכים" או עקירת גוש קטיף

הספר לא נכתב כדי להראות שנשים יכולות לכתוב מאמרים הלכתיים מעולים, הספר נכתב כדי להוסיף תורה וטהרה. ודווקא בגלל חוסר היומרנות הזה, הספר הוא צעד חשוב ומשמעותי בשילוב נשים בעולם התורה

אז במקום להוציא 6,000 שקל לנסיעה לפולין – ולפרנס אותם גויים שהיו שותפים ברצח, – עדיף לתת כסף זה לאותם מסכנים. זו הזדהות אמיתית עם סבל השואה

לכל יהודי יש שם, פרצוף ואישיות מיוחדת. לכל יהודי יש שכל אחר ונפש אחרת, ולכן לכל יהודי ישנה האות שלו בתורה, ההבנה המיוחדת שלו שרק הוא יכול לחשוף אותה. כיצד מגלים אותה? מה צריך לעשות בשביל זה?

 לא פעם נתקלים בעלי עסקים בהתלבטות במה עלי להשקיע. הסיטואציה הזו לרוב פוגשת אותנו כאשר הגענו לנקודה בה טוב לנו עם הקיים אבל ברצוננו לפרוץ קדימה ולצאת מהמגבלות שמעקבות את הפריחה העסקית

כשסיים אמר לו החוקר: "לא הבנתי, לפי כל מה שאמרת אין לדברים קשר לרצח של רבין". ר' דוד, היישר מבט, סידר את הזקן, היטיב את ישיבתו בכיסא ואמר: "יפה מאוד. הבנת את השיעור"

זכינו ללמוד בישיבה שכיהנו בה שני ראשי ישיבה דגולים- הרב עמיטל והרב ליכטנשטיין במשך ארבעים שנה, ללא קנאה וללא תחרות. הכיצד? איך "הלכו שניהם יחדיו"?

גויה שהתגיירה, משמעותו שהיא ובנותיה ונכדותיה וצאצאיהן עד סוף כל הדורות הם יהודים. מי התיר להם לכפות את דעתם על כלל ישראל ולקבוע עובדות בשטח, בנושא כל כך רגיש שיש לו השלכות עד סוף כל הדורות?

בפגישה המפורסמת של דוד בן־גוריון עם החזון־איש, שאל ראש הממשלה את החזון־איש: כיצד נוכל אנו החילוניים והדתיים להמשיך לחיות כעם אחד למרות חילוקי הדעות? על כך השיב לו החזו"א בדברי הגמרא [סנהדרין לב ב]: "שתי ספינות עוברות בנהר ופגעו זה בזה, עם עוברות שתיהן שתיהן טובעות, בזה אחר זה שתיהן עוברות, תדחה שאינה טעונה מפני […]