"זכינו": הרב אברהם סתיו מגיב לרב יעקב אריאל
הרב אברהם סתיו, בנו של הרב דוד סתיו, מגיב לדבריו של הרב יעקב אריאל אודות פסק ההלכה החדש שלו ושל אביו המתיר לומר דברי תורה בין הברכות במהלך החופה
זכינו שהרב יעקב אריאל שליט"א הגיב בגיליון האחרון של 'תחומין' לפסק-ההלכה של אבי מורי ושלי (שפורסם גם בשו"ת 'אבוא ביתך') המתיר לומר דברי-ברכה בין הברכות תחת החופה. שמחנו מאד לקרוא את תגובתו החשובה.
בדבריו הוא מתמודד עם ההשוואה שעשינו בין היתר זה להיתר הרווח לחלק את הברכות לכמה אנשים ולהפסיק ביניהם בקטעי-נגינה, ומבקש לחלק בין הנידונים בשני טיעונים.
ראשית, טוען הרב אריאל, ההיתר לחלק את הברכות הוא היתר מיוחד שנאמר משום "כבוד התורה" של הרבנים המברכים, ומשום כך באמת אין לחלק את הברכות לאנשים שאינם תלמידי-חכמים. טענה זו מבוססת על דברי הרב עובדיה יוסף (יביע אומר ד', אה"ע ז'), שלאחר שהביא את הסיבות להקל כתב שעל בסיס זה יש לקיים את המנהג שיש בו כבוד התורה.
אולם המעיין בשו"ת ציץ אליעזר (ו', ב') יראה שכלל לא התייחס להיבט זה, ובשו"ת אגרות משה (אה"ע א', צד') כתב בפירוש שמותר להפסיק "אף בשביל צורך קטן" משום שאין איסור להפסיק בין הברכות. גם בדברי הרב עובדיה יוסף כלל לא ברור שזהו שיקול מרכזי בהיתר.
טענה שניה, עקרונית יותר, היא בעניין אורך ההפסק. הרב אריאל הביא את דברי התוספות (ברכות מו.) שכתבו שברכות התורה אינן נחשבות "ברכה הסמוכה לחברתה" משום שיש ביניהן "הפסק גדול". מכאן למד הרב אריאל שגם אם מותר לעשות הפסק קטן, כמו זה הנהוג בין מברך למברך, אסור לעשות "הפסק גדול" הפוגע ברצף הברכות. על דבריו יש להשיב שהתוספות הסבירו רק מדוע לא תיקנו חכמים מלכתחילה את ברכות התורה בנוסח של ברכה הסמוכה לחברתה. ואכן, כאשר יש הפסק גדול בין הברכות מסתבר שאין הן "סמוכות".
אך כפי שהארכנו להראות בספרנו, גם כאשר תיקנו חכמים ברכות בנוסח של ברכה הסמוכה לחברתה, אין זה אומר שאסור להפריד ביניהן. כך למשל ברכת "אהבה רבה" הייתה נאמרת במקדש בפני עצמה, למרות שמלכתחילה תוקנה בנוסח של "ברכה הסמוכה לחברתה" בשל סמיכותה לברכת "יוצר אור". משום כך- ולא משום גודל ההפסק- כתבו כל הפוסקים הנ"ל שאין לחוש כלל להפסק בין ברכות הנישואין.
את המחצית השנייה של דבריו מייחד הרב אריאל להבחנה בין מנהגים חיוביים שהתחדשו בחופה (דברי תורה לפני הקידושין; קריאת הכתובה בעברית; שירת 'אם אשכחך') לבין מנהגים שליליים המנוגדים להלכה ועשויים לגרום טרחא דציבורא והיסח הדעת. בכך חולק הרב אריאל על הרב שלמה אבינר ('אסור להתנשק') שהגדיר את כל המנהגים החדשים הללו כ-'עלבון החופה'. בנקודה זו אין לי אלא להצטרף לדבר הרב אריאל, כיהודה ועוד לקרא, ולעודד כל מנהג המעורר ומחבר את הזוג ואת הציבור, ובלבד שהוא עשוי על פי גדרי ההלכה.
יהי רצון שימשיכו להתקיים בין פוסקי ההלכה דיונים ענייניים ומעמיקים לכבודה של תורה, והאמת והשלום אהבו.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו