דעות

הרב שמואל אליהו מספר על שורשיו של משפחתו שחלקם הגיעו ממרוקו, וחושף את הקשר המשפחתי של משפחת שלוש למשפחת אליהו: "הרב מרדכי אליהו למד אצל הרב יוסף שלוש, לא פלא שהוא נשא את נכדתו"

הלוואה היא לא דבר טוב ולא דבר רע, הלוואה היא כלי, כמו צלחת. השאלה מה עושים עכשיו בעיצומו של משבר וחוסר וודאות, האם ואיך צריך לקחת הלוואה כדי שהעסק או הכלכלה הביתית לא יתמוטטו

"אם נפטר גדול הדור, מספידים אפילו בחוה"מ – ומכל מקום בוודאי שמותר לציין את מעלותיו ומידותיו של הנפטר הדגול כדי שנוכל ללמוד מדרכיו": הרב אליעזר שמחה וייס, חבר מועצת הרבנות הראשית, נפרד מהרב אליהו בקשי דורון

הרב רונן לוביץ' מגיב לסערה שהתעוררה סביב אישתו הרבנית רבקה לוביץ' בעקבות שיעור שהעבירה בנושא: "האם משה רבינו היה ממזר", הבנוי על מדרש שהיא חיברה, ומשיב למבקרים במדרש משלו

"אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה'". מדוע הדבר נס? מפני שרק בתחילת חומש שמות נאמר: "וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ" והנה עתה עם שלם של עבדים מצליח להוציא מגרונו קול אחר, לא קול של כאב ואנחה – אלא שירה חדשה

הציונות הדתית היא מגזר מתון בנושאי דת ומדינה, ובנושאים המדיינים היא כבר במיינסטרים. אם ימינה תשתחרר מהבלוק וההליכה העיוורת אחרי נתניהו, היא תוכל להפוך ללשון מאזניים

מי שמכין מופלטות יודע; כל מופלטה מקבלת את חוֹמה מהמופלטה שקדמה לה, אך אינה משאירה את החום אצלה אלא מעבירה הלאה לחברתה שתבוא אחריה. זה סוד "תרבחו ותסעדו"

עולם ומלואו היה הרב בקשי דורון זצ"ל, שר התורה, ענק בין ננסים, צנוע ועניו. אביר הפוסקים, איש הלכה המקפל בתוכו את כל המורכבות של האדם – והכל בקול דממה דקה. אבי אבי רכב ישראל ופרשיו, חבל על דאבדין ולא משתכחין

הרב שמעון בן שעיה מגיב לדבריו של הרב יובל שרלו לפיהם אין לנסות להעניק פרשנות אלוקית לאירועי השעה: "תהא זאת ענווה פסולה והחמצת השעה, לטמון ראשנו בחול ולפספס את האומר האלוקי שקולו הולך מקצה העולם ועד סופו"

רבנו הרב בקשי-דורון היה עניו גדול. התייחס בכבוד לכל יהודי, התעניין בכל יהודי. בהיותו רב ראשי לחיפה, לא ישב לו במקום משגבים, אלא האיר פנים לכל יהודי פשוט, הקשיב, הרים, עזר, היה איכפת לו

לאחרונה נראה שהדרישות שלנו מפוליטיקאים הצטמצמו לכדי מינימום – העיקר שיביאו לנו הישגים למחנה וכל השאר יכול ללכת לעזאזל. אבל נבחרי הציבור הם בבואה של החברה שבוחרת בהם וטוב לנו שנדרוש קצת יותר

כל מי שיפול בעת הזו, יצטרך הרבה יותר סיוע בעתיד. זה הזמן ל"והחזקת". יש אחריות קהילתית ואישית, להסתכל למעוטי ההכנסה סביבנו. אבל, עיקר האחריות היא של המדינה. לכן בנינו אותה. כדי שאף אחד לא יישאר מאחור

נוסחת הממשלה הפריטטית – כשלה. כי כצפוי, בחסות ריבלין – האגף הרדיקאלי בשמאל קיבל מיד תיאבון. דרושים רק 3 ח”כים, שיבינו שבמצב המוזר שנוצר, עתיד המדינה חשוב יותר ממשמעת המפלגה שלהם

בלתי אפשרי כמובן לחזות בוודאות לאן הקדוש ברוך יגלגל את האירועים, אולם עושה רושם שאנו 'בסופה של ההתחלה'. הגשם ההתחלתי של הקורונה שהביא עמו את ההלם, ההיסטריה וחוסר האונים – מאחורינו

הרב ברוך אפרתי, יו"ר ארגון רבני 'דרך אמונה', מגיב לדבריו של הרב חיים אמסלם בנוגע לטבילת נשים בימי הקורונה ומזכיר דברים ברורים שכתב בעבר הרב קוק

בזמן האחרון חזרה לתקוף את ישראל מחלה נוראה וקשה, והיא לא קורונה: מדינת ישראל והחברה הישראלית חולות במחלת השנאה והדעות הקדומות

אנשים רוצים להאמין כי מגיפה היא רק הפסקה זמנית עד שימצאו לה תרופה והעולם יחזור להתנהל כמו בעבר. המציאות היא כמובן אחרת. מגיפה אינה תקלה של מישהו שאכל עטלף, מגיפה היא פעולה אלוקית שנועדה לשנות סדרי עולם

אנחנו בהסגר – של בניה, של צמיחה, של התעלות. כשנצא ממנו לחירות – נשמח! הרב יוסף צבי רימון, ראש בתי המדרש של המרכז האקדמי לב עם מבט אמוני על חג הפסח בהסגר

לא בכדי הקריאה לשימור המנהגים נתלתה בפסוק "ואל תיטוש תורת אמך". תורת האם מעניקה חוויה מאוד ראשונית של ניגון ושל טעם, הקודמת למוסר האב המלמד תורה ודעת. במובן זה, נוגע רעיון המנהג במקום עמוק יותר בקיום הדתי מאשר גופן של הלכות

סרן בצלאל סכומי, רב עוצבת הגולן – נדבק (קלות) בנגיף הקורונה ומצא את עצמו כלוא בין קירות ביתו כשלושה שבועות מבלי יכולת לצאת בשל החשש מהדבקה. אז מהי חירות בתנאים כאלו?