כשיסכמו את שלושת מערכות הבחירות של שנת 2019/2020, יהיה אפשר לסכמן במילה אחת- ליברמן. או בשתיים- אביגדור ליברמן. המלך הבלתי מעורר של הפוליטיקה הישראלית. האיש שהיה בידו להקים קואליציות, ולחרבן. שבוע שבוע העיתונאים הפוליטיים שתו את דבריו בצמא. ניסו לחלץ כותרת מכל משפט ומילה. מה האיש הכי חשוב בפוליטיקה הישראלית- יגיד, מה יעשה.

כל יריביו היו מוכנים להציע לו הכל. אין תפקיד שלא הוצע לא, אולי למעט תפקיד ראש הממשלה. ליברמן- לשון המאזניים של הפוליטיקה הישראלית, נהנה מכל רגע. הוא היה יכול להוציא הכל. לולי פיצול כחול לבן הוא היה נשאר כזה, אך לאחר הפיצול הפך לשחקן זניח.

אם יש משהו שמפלגת ימינה לא משכילה להבין זמן רב, הוא שהיא כבר לא מציגה משהו שונה. הפער בין ימינה לליכוד הפך זניח, ולימינה אין משהו חדש להציע.

נפתלי בנט בורח כמו מאש מכל אמירה בנושא דת ומדינה. ובנושאים מדיינים קשה להראות את הפער. ימינה הפכה למין ליכוד ב׳. הציבור כבר לא קונה את מה שמוכרת ימינה, הטענות נכונות, אך הציבור לא קונה. ולראייה מערכות הבחירות האחרונות. ימינה התרסקה לשישה מנדטים וממשיכה את מגמת הדעיכה. הפוליטיקה בציונות הדתית הפכה מזמן לשם קוד לפוליטיקה מסריחה.

הציונות הדתית היא מגזר מתון בנושאי דת ומדינה, ובנושאים המדיינים היא כבר במיינסטרים. הציונות הדתית הייתה ברבות השנים הגורם המאחד בפוליטיקה, ובכלל. מין אמצע שיכול לאחד. אם ימינה תשתחרר מהבלוק וההליכה העיוורת אחרי נתניהו, היא תוכל להפוך לליברמן.

אם תודיע שתמליץ על מי שיקדם את הערכים הימניים בצורה הטובה ביותר, היא תוכל לקדם את המדיניות, טוב יותר מאי פעם. היא תוכל לדרוש ריבונות, שינויים במערכת המשפט, ותיקים בכירים. מי שיבטיח יקבל אותה. אם ימינה תשתחרר מהתלות בנתניהו, היא תוכל להיות בעלת מחשבה עצמאית ובעלת השפעה.

לראשונה זה שנים, היא תציג משהו שונה. תשבור את המשוואה שנתניהו עמל עליה כל כך קשה. המשוואה שאומרת שכל מי שלא ביבי הוא שמאל. המשוואה הזו מסוכנת לימין. היא מכריחה את כולם לא לבקר את המנהיג. היא מקצינה ימניים ומעלימה אותם אל השמאל.

אבל כל זה תלוי בימינה. אם יחליטו ללכת לאופזיציה הם יוכלו סוף סוף לבדל את עצמם מהליכוד. לא ברור מה יש לימינה להרוויח מכניסה לקואליציה, הם לא יוכלו לקדם מדיניות ולא יהיו בעלי השפעה.

לעומת זאת, מהאופוזיציה, קל יותר להתנגד למהלכים הקאוליציונים. לאחר שנים נפתלי בנט יוכל להציג משהו שונה. רק כך הם יוכלו להציג את מה שהם באמת. להחזיר הביתה מצביעים רבים, ועל הדרך להתחיל בשיקום המפלגה. להחזיר את האמון בקרב המצביעים.

אך אם יתפתו בעבור שר החינוך, הם יגלו שהדרך הקצרה היא דווקא הארוכה.

אם ימינה חפצת חיים, שתלך לאופוזיציה ותיפרד לשלום מבנימין נתניהו. ובכך הם יוכלו להציג את השוני. נפתלי בנט צריך לשחזר את סיסמת הבחירות שלו משנת 2013: ״משהו חדש מתחיל״. אולי הפעם באמת.

 

דרור מנדל, בן 14, פרשן פוליטי צעיר