ביקורת סרטים לדתיים

חוץ ממדוזות, קרטיבים, בריכה והרבה כאב ראש להורים, חודשי הקיץ מביאים איתם גם גל של סרטים לבתי הקולנוע. מבקר הבית עבר על כל מה שעתיד לצאת בקיץ, ובחר עבורכם את הסרטים שלדעתו יעשו לכם את הקיץ הקרוב מהנה ומלא הומור, אקשן ודרמה

לשון פן יש חולשה לסבלו של העולם השלישי. הוא הקים ארגון הומינטרי, שהה חודשים במחנה הפליטים שהקים וניהל בהאיטי ב- 2010 ובאופן כללי הוא פועל רבות למענם. כל זה די מסביר למה בחר לעשות סרט שעוסק בנוראות המלחמה בעולם השלישי, אבל ממש לא מסביר למה הסרט כל כך גרוע ומשמים.

חברו את פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם וסנאפצ'ט ותקבלו את "המעגל" – רשת חברתית עתידנית שמאגדת בתוכה כל מה שאתם צריכים, וגם מה שלא. המעגל מציג תמונת מצב אפוקליפטית על עתיד האנושות בכל הקשור לטכנולוגיה, דרך הצצה לחיי נערה אחת, שחייה השתנו ברגע. הרעיון גדול, הביצוע לעומת זאת, די בינוני

שש שנים אחרי הסרט הרביעי בסדרה , שלדעת רבים היה גם הפחות מוצלח שבהם, מוציאים אולפני דיסני את הסרט החמישי בסדרה שהחזירה לגדולתם את הפיראטים. אבל גם האפקטים המדהימים והסצנות עוצרות הנשימה לא מצליחים להתקרב לאיכותו של הסרט הראשון בסדרה, שהציב לעצמו רף גבוה במיוחד. יצאתי ברגשות מעורבים

קשישה מעיקה ובלתי נסבלת, צעירה שחולמת גדול אך חיה בקטן ופרחחית אפרו אמריקאית שובת לב נכנסות למכונית. נכון, זה נשמע כמו תחילתה של בדיחת קרש משעממת, אך למעשה מדובר באחד מהסרטים היותר נכונים ונוגעים של השנה החולפת. המילה האחרונה: תעשו לנשמה שלכם טובה ולכו לראות

לאחר הפסקה של יותר משבועיים עקב חופשה במדי ב' ונעליים גבוהות, התמזל מזלי לנחות הישר לסרט טוב ואיכותי. עם כל איכויותיו הקולנועיות, אשתו של שומר גן החיות הוא קודם כל סיפור אמיתי על טוב לב נדיר בימים של אפלה גדולה. זוג חסידי אומות עולם שסיכנו את מפעל חייהם, ואת חייהם, עבור זרים מוחלטים. מומלץ בחום.

בשבוע בו צוין יום הקדיש הכללי לזכר נספי השואה, בחרתי לצפות בסרט שמתאר את משפט הדיבה המפורסם בו עמדה למבחן משנתו האנטישמית ומכחישת השואה של ההיסטוריון מטעם עצמו דייוויד ארווינג האנגלי. מעבר להיותו תיעוד היסטורי חשוב, הסרט מיטיב לתאר את מהלך הדברים בצורה מעניינת ולא נופל לאפרוריות תיעודית משעממת, אלא להיפך – מכניס את הצופה לסערת הרגשות והיצרים העומדים בבסיס העניין

אין דבר רחוק יותר מהפסטורליה הפריזאית המנומנמת מאשר אימת השואה, ואין דבר רחוק יותר מנוראות המלחמה מתמימות ושובבות של ילדים. הסרט הנפלא "שקית של גולות" לוקח את שני הנושאים המורכבים הללו, כורך אותם יחד ומגיש לנו מסמך אנושי מרגש ומעורר השראה שמצליח, למרות הנושא הכבד, גם להיות שובב ומשעשע

הקונספט הוא לא פחות מגאוני – נכון תינוק חדש שמגיע הביתה מסובב את כולם על האצבע הקטנה? אז בואו ניקח את זה למקום מופרע ומוקצן, נספר סיפור על תינוק שהוא באמת בוס ונבנה סביב זה עלילה קורעת ומצחיקה. הבעיה מתחילה כשצריך לפרוט את הקונספט הנפלא הזה ל-97 דקות של סרט . בייבי בוס מצליח להביא כמה דאחקות באמת קורעות סביב העניין, אבל ממש לא מחזיק בכבוד עלילה של סרט באורך מלא

זהו, עברת את זה…
ניקית, שפשפת, סחבת, קנית, שעשעת את הילדים שבחופש, ועכשיו סוף סוף אפשר להתרווח קצת על הכורסה, לקוות שאי פעם ריח האקונומיקה ירד מהידיים שלך ולהחליט לאיזה סרט הולכים בחול המועד.

הסיפור הקלאסי של היפה והחיה מתעורר לחיים בגרסה מציאותית במיוחד. לצד הביקורת על משחק לא משובח במיוחד של היפה (אמה ווטסון) והבחירה של יוצרי הסרט להיצמד כמעט באופן מוחלט לעלילה המקורית, האמת הפשוטה חייבת להיאמר – מדובר בחווית נוסטלגיה מהנה ומרשימה במיוחד

אם חשבתם שטחנות הצדק זה דבר שעובד לאט – חכו עד שתראו את הסרט לאבינג. עם סיפור טוב ונושא שלא יורד מהכותרות לרגע- לא ברור איך יוצרי הסרט הצליחו להוציא משהו כל כך איטי וחסר עניין. אחרי שהופצצנו השנה מכל כיוון בסרטים בנושא גזענות ואפליה, מתישהו היה צריך להגיע סרט לא טוב

הקוף המפורסם בעולם חוזר למסך עם עלילה חדשה וכיפית. קונג אי הגולגולת הוא כל מה שסרט פנטזיית יצורי פלא אמור להיות- קליל, מצחיק, עמוס אקשן, מרשים ויזואלית ומפחיד לפרקים. אם לא הייתי יודע שחורף עכשיו, הייתי משוכנע שזה שובר קופות קיצי קלאסי

אנחנו אוהבים את גיבורי העל שלנו יפים, צעירים, חסונים ובלתי מנוצחים, ואם יש להם גלימה ואיזה בגד עור שחור או אדום- זה בכלל מושלם. לוגאן וולברין בועט במוסכמה הכל כך ברורה הזו ומציג לנו גיבור על חבול, מדמם ומעט צולע ובאופן פרדוקסלי, דווקא חולשות אלו מחזקות את מעמדו כגיבור-על

על הפוסטר של הסרט מרוחה בגדול השאלה "כמה רחוק תלך עבור האהבה שלך?!" ובכן, אני אוהב את טור הקולנוע שלי, ולכן הייתי מוכן ללכת עבורו רחוק מאוד ולהישאר על הכיסא עד תום הסרט התנגשות, בעודי מסתכל בעיניים כלות באנשים החופשיים שיכלו לקום באמצע וללכת. אזהרה- טור ביקורתי במיוחד

ההיסטוריה מראה לנו פעם אחר פעם איך האדם – נזר הבריאה – יכול לנסוק לגבהים בלתי אפשריים ובד בבד להתבוסס בדעותיו הקדומות ולבוז לשונה. מאחורי המספרים, מציג לנו את סיפורן של שלוש נשים, שנטלו חלק באחד משיאי המדע במאה העשרים ומזכיר לנו שלגאונות אין צבע וליכולת אין מגדר

את הקריירה שלו הוא התחיל כפרצוף יפה בסרטי קיץ טיפשיים, אבל מאז עברו המון מים, אם לא בכנרת אז לפחות איפשהו בעולם… מתיו מקונהי בתצוגת משחק מהפנטת לוקח אותנו לטיול בתוך אגדה שקרתה באמת (מבוסס על סיפור אמיתי) על אדם אחד, הרבה הרבה זהב ומה שביניהם