דעות

המציאות הנוכחית במשבר גבעת האולפנה בבית אל לא נעשה בגלל בג"ץ אלא בגלל הירדמות בשמירה של אלו האחראים לזכויות המתיישבים ביו"ש. למרות זאת ראוי להגיע לפשרה ותעצים את הבנייה ולא לעימות עם הממשלה

התוצאה המובהקת ביותר של חורבן חמשת הבתים תהייה נטישה של בית שישי. בית ראש הממשלה. כל ניסור עמוד בבתי האולפנה, כל ניתוץ וכל חבטה, מפוררים את יסודות ביתך ברחוב בלפור. חיתוך היסודות חותך את ימיך בראשות הממשלה. הגיע הזמן לעמוד בראש שולחיך, אל מול מתנגדיך, ולומר: עד כאן!

במקום להתנשא ולהציג כל יהודי עם כיפה כחשוך, תעלו ארצה חצי מיליון יהודים רפורמים, תקימו תנועה פוליטית כיאה, וכך תכבשו את הרבנות, את בתי הכנסת, ותגיירו כאוות נפשכם. ד"ר גבי אביטל בעקבות ההכרה ברבנים הרפורמים בארץ.

ד"ר חיים שיין תומך בהחלטת היועמ"ש להעמיד לדין את העתונאי אורי בלאו בעבירה של החזקת ידיעות סודיות על ידי מי שאינו מוסמך לכך.

על רקע נהרות הדם הזורמים בחומס, חולה, דרעא ושאר ערי סוריה, קשה להבין את ההצהרות במערכת הביטחונית בישראל בתחום האיראני. מדינות העולם אמנם אינן רוצות בגרעין האיראני, אך נראה כי הן יסכינו עמו בשמחה לאור ההשלכות של מאבק צבאי

עמי כהן קרא את הכתבה בידיעות אחרונות על האונס המזעזע ברמת ישי, ומשהו שם נשמע לו מוזר. איך יהודים יכולים לעשות דבר כזה? למזלו הוא הצליח להשיג עותק של 'ישראל היום' שם התבררו הפרטים החסרים.

הצפת ישראל במסתננים מסודן ומדינות אחרות היא פגיעה אסטרטגי במדינה. בהקשר לכך נראה כי עם הגעת מהגרי העבודה אל לב הישראליות אל תל אביב ייתכן כי יתאפשר לממשלה לפעול נגד התופעה באופן הראוי כפי שכך פועלות הדמוקרטיות הגדולות בעולם כארה"ב ומדינות אירופה.

סידור המחנות סביב המשכן, אינו עניין של מה בכך, אלא הוא מייצג גם את ההיררכיה בתוך עם ישראל. סדר זה יחזור גם בהתנחלות בתוך ארץ ישראל, עם שינויים כאלו ואחרים. מצד אחד נמצאים בניה של רחל ומהצד השני נמצאים בניה של לאה, כששאלת השאלות היא מי ינהיג את עם ישראל.

הרחוב כמרקחה, אחרי שאחד מחברי בית הדין הגדול, שמוערך בעיני רבים כגדול הדור, לא שעה לפסקי ההלכה של חבריו פוסקי הדור ונשא גיורת שלדעת רבים גיוריה לא היו לפי ההלכה. בליל החתונה נפטר הרב וגורמים שלא רצו להזדהות אמרו: "אתה לא יכול לצאת נגד פוסקי הדור ולצאת מכך בשלום."

גם מהגרי העבודה וגם הפליטים האפריקנים הם בני אדם, שראוי שישראל תגלה כלפיהם רחמנות אמיתית. אלא שמידת הרחמים והחסד חייבת להיכלל בתוך היכולת לאפשר לאזרחי ישראל לחיות בביטחון אישי וברווחה כלכלית

למרות שאת התורה קיבלו יחד גברים ונשים וגיבורת היום היא רות, בחג שבועות תפקדי הנשים מצטמצם לעוגות גבינה ובלינצ'ס ובייביסיטר על הילדים בזמן שהבעל ישן אחרי תיקון ליל שבועות. שלומית אשר לא מסכימה עם המצב ומכריזה: "אנחנו זכאיות ליותר".

האם שכחנו כי נפתלי ביקש שהדתיים לא יצביעו למפלגה החדשה שהוא הקים? האם הוא לא ציין כי ישנם רבבות של קולות של חילונים ציוניים שאין להם למי לבחור? האם הוא לא ציין כי הוא לא מעוניין להיות סקטוריאלי?

את מנהג ריקוד הדגלים ביום ירושלים ייסד הרב צבי יהודה במרכז עוד בשנת תשכ"ח, ולפני יותר מעשור הוא הפך לאירוע המרכזי של הנוער הדתי. חבל שבשנים האחרונות מנסים גורמים שונים לנתב אותו לאירועים אלימים.

הרב ישראל רוזן מציע שהפריימריז לבית היהודי יכלול את כל חלקי הציונות הדתית באופן לא מחייב. יתכן מאד שהתוצאה תהיה בלתי-מספקת ואו-אז שמורה האפשרות לכל קבוצה מאוכזבת להקים מפלגה חדשה. אבל לאחר התבהרות חלקית של המפה והאופק – השיקול יהיה קצת שונה.

יללות מעורפלות, מאהלים, וזעקות "צדק חברתי" אינן תחליף למדיניות. דווקא שוק חופשי ותחרות חופשית כמו במהפכה המדהימה שמתחוללת מול עינינו בתחום הסלולרי, הובילו ליצירת מאות שקלים פנויים אצל כלל אזרחי ישראל.

שאלת הריבונות ביש"ע היא לא רק שאלה מדינית. מדובר בראש ובראשונה בתיקון עוול כלפי הישראלים שחיים ביישובים. כיום, תושבים שווי זכויות אלה חיים במציאות מפלה שבה חוקי המדינה לא חלים עליהם.

שוחד, אונס, מעשה מגונה, זיוף, סחיטה, מירמה, הפרת אמונים, עבירות סמים. האם אי אפשר להיות ראש רשות מקומית, ח"כ או שר, ועדיין לשמור על ניקיון כפיים ועל ברות לבב, יושר ויושרה? מה יש בה בשררה, שכך היא משחיתה את הבאים בצל קורתה?

אם מרבית ההורים רוצים חינוך חדרי לאומי- כך יהיה. אך אם רק מיעוטם רוצה זאת וכופה זאת, כאילו בנועם, על השאר- זה לא תקין. שמואל שטח קרא את דו"ח מבקר המדינה, ויש לו מה להגיד על הגרעינים התורניים.

פרישה של "הבית היהודי" ממשלת נתניהו תהיה משום צעד ערכי ראוי המשדר כי מפלגה דתית איננה נותנת את ידה לתרבות של כחש. כי מפלגה המייצגת את הציבור הציוני-דתי אינה שותפה למעשי מרמה והונאה הנעשים באישון ליל, תוך הפרת התחייבויות לבוחר. עו"ד מתן פריידין עוד לא נרגע.