על חוק טל חדש

בקול רעש גדול מתנהל לו משבר (אם לא "המשבר" בהא הידיעה) במדינת ישראל בנושא גיוס החרדים לשירות צבאי. החל ממאהל הפראיירים, עד למסדרונות הכנסת וכלה בדפי העיתונות החרדית. למען הסר ספק אומר זאת כבר עכשיו בראשית מאמרי- חוק טל בבסיסו הינו חוק לא שוויוני בעליל שמוטב לו שיעבור מן העולם. אחרי שהבהרתי נשארה שאלה אחת על השולחן- באיזו צורה הוא יעבור מן העולם?

עד עכשיו, המציאות הכאובה היתה שכל מפלגה מנסה לתפוס טרמפ על הנושא בצורה פופוליסטית העיקר לקטוף כמה שיותר "נקודות זכות פוליטיות" משל הם משחקים את המשחק "הכה את המומחה" כשהמומחה שלנו הוא בעל זקן, פאות ולובש שחורים. וועדת פלסנר שיעילותה תלויה בספק התפרקה אבל,האם מישהו מאיתנו טרח לעצור לרגע ולהבין לעומק את המשמעות של גיוס בכוח של אלפים מאחינו החרדים בבת אחת? בהנחה שהתשובה היא לא. אני מזמין אתכם לקחת פסק זמן מכל הרעשים מסביב הקוראים "לגייס את כולם ומיד" ולהעלות למודעות כמה מהבעיות שהדרישה הזאת יוצרת.

1. גבר חרדי ממוצע מתחתן סביב שנות ה-20 המוקדמות לחייו. ובתוך שנה (אם אין בעיות) חובק הזוג הצעיר תינוק. האם מישהו נתן את הדעת על המעמסה הכלכלית שהדבר יצור על הצבא רק מלשלם תשמ"ש (תשלומי משפחה) לכל אותם חיילים?
2. במשך עשרות בשנים חונכה החברה החרדית (בין היתר גם ע"י הזועקים לשוויון בנטל) שזה בסדר אם הם לא יתגייסו. הם חונכו על ידי הרבנים שהעולם בחוץ קר ומפחיד ושיש רק דבר אחד שמציל מהזוועות בחוץ והוא לימוד התורה. כל מה שלא נמצא תחת הגנת "כיפת הברזל" הזו או שלא נעשה לשם פרנסה מועטת (ועדיף שגם זו תעשה ע"י האישה) הוא מחוץ לתחום! האם נדמה לנו שגיוס פתאומי של כולם יצליח בין לילה לעקור את תפיסת העולם הזו ללא התנגדות חריפה?
3. האם לדעתכם הצבא ערוך לקליטת כמות כל כך גדולה של חיילים מבחינה כלכלית וארגונית?
4. האם הצבא ערוך לקליטת החיילים החרדים לא רק לגדודים קטנים כמו הנח"ל החרדי (שאגב לא מעט מהמשרתים בו הם בני הציונות הדתית) על כל המשמעויות ההלכתיות שבכך? בשר בכשרות גלאט (חלק), הפרדה מוחלטת מנשים, התנגשויות שבין צבא להלכה ועוד.

אז אם כך, אולי צריך לוותר בכלל על הגיוס של הציבור הזה? התשובה היא –ודאי שלא! רק צריך לעשות זאת בחכמה. הפתרון הראוי לעניות דעתי, יתבטא בצמצום הפטור משירות רק לכמות קטנה של לומדים שיוגדרו כעילויים (ממש כפי, שלהבדיל, ספורטאים מצטיינים, כדוגמת השחקן, בן סהר, מקבלים קיצורי שירות והטבות משמעותיות) כל השאר יחייבו לתרום למדינה בשני מסלולים אפשריים: שירות לאומי ושירות צבאי על פי קריטריונים שייקבעו מראש. ומי יקבע את הקריטריונים אתם שואלים? תואיל המדינה בטובה ותדלג מעל כל אותם אלה המנסים לקטוף פירות פוליטיים מהעניין ותקים ועדה. אך הפעם הוועדה תורכב מראשי ישיבות חרדיות, אלופי צבא במילואים, כלכלנים ממשרד האוצר ומשפטנים. תפקיד הוועדה יהיה לשמוע את טענות כל הצדדים ולגבש מסקנות אשר יחייבו את המדינה לפעול על פיהן.

במסקנותיה תתחשב הוועדה בשלל הטיעונים שהועלו לעיל ועל ידי כל מי שיופיע בפניה ולאחר מכן תיצור מערכת של איזונים בין כלל הגורמים לשביעות רצון כל הצדדים. היא תקבע את ניסוחו של החוק החדש שיועבר בכנסת, את התקציב שיוקצה לצה"ל  ולשירות הלאומי לטובת העניין ותקבע את משך הזמן ששינוי הכיוון הזה יתפרס על פניו כשהשאיפה תהיה – מעטים יישארו כל חייהם בישיבה ללא שירות אזרחי/צבאי מכל סוג שהוא. השאר יתרמו בצורה כזו או אחרת ויוכלו בסופו של דבר לחזור לישיבה במידה ויבחרו בכך או לחילופין יוכלו להיכנס לשוק העבודה ולהוציא את עצמם ואת החברה החרדית בכלל ממעגל העוני.

ולשם הצלחת העניין, כולנו צריכים להיזהר מהיגררות אחר התלהמות פופוליסטית של ח"כ כזה או אחר ובעיקר לאגור הרבה מאוד סבלנות- כי שינוי אמיתי קורה בתהליך וללא קיצורי דרך ומי כמונו, בני הציונות הדתית יודע שעם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה!

אלחנן זינגר, תלמיד ישיבת ההסדר כרם ביבנה, חבר תנועת רעננים-צעירי הציונות הדתית