לפעמים, ברגעים שנמצאים בצומת גורלית, אנו עסוקים בחיי היום יום ולא מבינים את גודל השעה.

מדינת ישראל נמצאת היום בצומת דרכים היסטורי , וקיים, אחרי עשרות שנים, יש סיכוי אמיתי לשלב את החרדים במעגל העבודה ובחברה הישראלית.

בכל ההיסטוריה שלנו, יהודים תמיד גם למדו תורה וגם עבדו. דוד המלך רעה צאן, רבי יוחנן היה סנדלר, רש"י התפרנס מגידול כרמים וממסחר ביין והרמב"ם היה רופא. הגאון מוילנא לא עבד, רק למד, והוא דוגמה לעילוי שבימינו היה צריך להיות אחד מהמאות שמקבלים את ה"פטור".

צריך להגיד את האמת בלי לפחד: שילוב החרדים במעגל העבודה חשוב הרבה יותר מהשרות הצבאי. צה"ל מסתדר היטב כיום, אבל המשק בעוד כמה שנים לא יעמוד בזה. אם זה היה תלוי בי – הייתי מוותרת על גיוסם הכפוי , רק מי שרוצה יתגייס, ומאפשרת לכולם לעבוד.

אסור לקדימה לדרוש הכל או לא כלום, בויכוח בין קדימה לראש הממשלה  , ראש הממשלה צודק. אפשר בהדברות להגיע לעמק השווה, כי גם הציבור החרדי רוצה להשתלב בחברה ולצאת מחיי העוני. ההוכחה לכך היא שמספר החרדים המתגייסים עולה משנה לשנה.

החרדים, החילונים והדתיים הלאומיים הם הפסיפס שמרכיב את עם ישראל, אחים אנחנו. כל צד צריך להתפשר ולהתגמש, גם אם לקיצונים משני הצדדים, הלפידים למיניהם למשל, זה יהרוס את חדוות המריבה.

כעת – על הקואליציה כולה לשבת ביחד ולהגיע לתוכנית גיוס בהסכמה תוך הבנה של חשיבות לימוד התורה והשירות הצבאי. לא להפעיל קנסות וסנקציות פליליות אך כן לשלול הטבות ארנונה ודיור.

יש לתת תמריצים לפרט ולישיבה ולהפעיל סנקציות על הישיבות – כדוגמת ביטול מלגת הכולל בסך 850 ש"ח עבור כל תלמיד – מלגה היוצרת מוטיבציה למוסדות שלא "לשחרר" את התלמידים לשרות צבאי.

בעלי עושה 65 ימי מילואים בשנה, הוא לא מרגיש פראייר, הוא חושב שזו זכות. יבוא יום שגם חרדי שיעבוד 8 שעות ביום, ילמד 3 שעות ביום וייצא למילואים יבין שזו זכות. זה יקרה בתהליך ארוך , צריך סבלנות ואורך רוח , לא איומים על כלא מעשיהו.

==

אילת שקד, מייסדת תנועת "ישראל שלי" מתמודדת בפריימריז למפד"ל.