דעות

במדינת ישראל יש פוטנציאל עצום של כישרון, תבונה ויכולת. למען הדורות הבאים אסור לנו לבזבז אותו. סגולת עם ישראל היא במוח ולא בכוח, ברוח ולא בחומר, ביצירתיות ולא בבנאליות, ובעיקר בשאיפה להיות עם נבחר. רק אם נרצה, לא תהיה זו אגדה העתיקה

ארץ ישראל מכילה כוחות רוחניים חזקים מאוד. אדם שמגיע לארץ ישראל ללא הכנה מספקת עלול להתפרק לגמרי עם כניסתו לארץ. דוגמאות יומיומיות לכך ניתן למצוא אצל תיירים הלוקים ב"סינדרום ירושלים", כאשר הם לא מצליחים לעכל את קדושתה של ירושלים בפתאומיות ומשתגעים.

הרב יעקב פילבר לומד מפרשת שופטים את החיוב המוחלט לציית להוראותיהם של גדולי הדור אך מוסיף כי בעלי הסמכות צריכים לנהוג בזהירות רבה שלא ינצלו את סמכותם כדי שלא לערב אינטרסים אישיים בשיקול הדעת שלהם. ודוגמאות בהיסטוריה לא חסרות.

עניינו של שושן ברבי מעלה שוב לדיון את מכת המשפט הפלילי במדינת ישראל המכונה הסדר טיעון, או בשם הנכון יותר – עסקת טיעון. עסקה שהיא רווחית לכל חוץ מאשר לקורבנות העבירה ולאזרחים הנתקלים בעבריינות המתגברת והולכת. האזרחים מאבדים אמון באכיפת החוק והעבריינים חוגגים.

על פי המדרש "תשובה קדמה לעולם". כלומר, התשובה איננה רק תיקון כישלונותיו האישיים של האדם הקורים מידי פעם אלא הכח המניע את המציאות כולה. הרב חגי לונדין לחודש אלול.

נשיא ישיבת הגולן, הרב אמנון שוגרמן אומר כי הטענות נגד מועמדים חילוניים בבית היהודי אינם מבשרים טובות. על איילת שקד אומר הרב: "אינני מכירה אישית, אבל מן המעט שראיתי בשמה היא עונה להגדרה של מרן הרב זצ"ל "כבוד הדת"."

אם לימוד התנ"ך או שאר מקצועות הקודש הם שעה במערכת בדיוק כמו מתמטיקה, כמו אנגלית וכמו פיזיקה, איך רוצים להסביר לנוער למה הם לא באותו משקל של חשיבות ואיפה עובר הגבול בין הקודש לחול. לקראת פתיחת שנת הלימודים נתנאל בן אריאל מציע לבטל את הבגרויות במקצועות קודש.

כשהרב אליעזר מלמד תמך בסירוב פקודה סגרו לו את הישיבה. עכשיו צריכה הממשלה לנקוט בצעד דומה לאותם מוסדות בהם פועלים "אנשי הרוח" שקוראים לטייסים לסרב פקודה. הסנקציה שהופעלה כלפי רבנים ואנשי ימין צריכה להיות מופעלת גם כלפי אנשי שמאל.

כל מי שמציג את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת שר הביטחון אהוד ברק כמחרחרי מלחמה וכשני אנשים בלתי אחראיים – למעשה קורא למרי אזרחי. במדינות דמוקרטיות נאורות, לשעברים כאלה אמורים לעמוד לדין על הסתה למרד.

הרב יעקב פילבר רואה באזהרת התורה "ובתים טובים תבנה" רמז לסכנה שבקהילה הומוגנית: "כבר ראינו ישובים שהקפידו להקימם על טהרת הקודש, שתושביה נבחרו במסננת של ועדת קבלה, וכל הסלקציה הזו לא מנעה תופעות של פריקת עול והפנית עורף לדרך אבות מצד דור ההמשך."

בטורו השבועי בעלון שבת בשבתו קורא הרב ישראל רוזן למצביעי האיחוד הלאומי, להתפקד לבית היהודי ולהעמיד מועמדים מטעמם בפריימריז הקרובים: הנכם מוזמנים להיכנס לבית היהודי בדלת הראשית! העולם הפוליטי הוא אכזר למדי ואיננו מתחשב בשוליים, גם אם הם 'צודקים' ו'נחמדים'. למה תעמדו בחוץ?

כשהרב יואל בן נון האשים את נחמה ליבוביץ: "אין אצלה קריאה ישירה של הטקסט, אלא רק באמצעות פרשנים". אמרה לו נחמה ליבוביץ: "אם אתה קורא בלי פירושים, אז אתה הפרשן, וכי טוב אתה יותר מכל הפרשנים?!" בעיניה קריאה בלי פרשנים, זו גאווה ואפילו חוצפה.

במאבק למען השארתו של אדר כהן היו שותפים מורים הגרים במרכז לצד מורים הגרים ביו"ש, מורים המלמדים בצפון תל אביב לצד מורים המלמדים בגב ההר. מורים ללא כיפה, עם כיפה סרוגה ועם כיפה שקופה, מורות חילוניות לצד מורות עם כיסוי ראש מלא. חבל שפיטרו אותו.

ראש ישיבת מצפה רמון, הרב צבי קוסטינר, מצטרף למבקרי תכנית הלימוד החדשה בתנ"ך ובמכתב פומבי הוא קובע כי היא השיטה החדשה מכילה תכנים שעלולים "לפגוע בנשמתם הטהורה של ילדי ישראל, ועלולה חלילה להביאם לידי דעות המנוגדות להשקפת היהדות המקורית."

"לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים". כבר התלמוד תמה על החיבור בין שני הימים: מילא יום הכפורים, יש בו סליחה ומחילה וניתנו בו הלוחות השניות המבטאות את מחילת הקב"ה על חטא העגל, אבל מה קרה בט"ו באב שהופך אותו ליום טוב, ועוד אחד המיוחדים שבשנה?

הציווי "ועשית הישר והטוב" נאמר רק בשנת הארבעים סמוך לכניסתם לארץ. אז יש צורך להכינם למציאות חדשה, לחיים שיש בהם עניים ועשירים, חלשים וחזקים, שבעים ונצרכים, במציאות חברתית כזו אי אפשר להסתפק בקדושה בלבד, כי על עם ישראל להיות שלם גם בתחום החברתי

הויכוח הישן, אך האמיתי, על לימוד התנ"ך, נגרף לזירה התקשורתית ע"י רבני הקו הנוקדני, הדווקני, הקנאי, הבלתי מכיל את האחר, ללא קשר ל'מאמרי ההעשרה' הפסולים לכולי עלמא. מי שהניף את חרב המחלוקת "איש ברעהו" תלה תניא בדלא תניא, ועתיד ליתן את הדין.

חגיגות סיום הש"ס של ה"דף היומי" מסכמות מעל שבע שנות עמל יום יומי. המירוץ התמידי אחר קצב הלימוד הבלתי מתפשר אינו מאפשר מנוחה רבה כדי ללבן סוגיות יסוד, המונחות בבסיס המפעל. עם אירועי הסיום הש"ס, כדאי להתעכב למספר דקות, לערוך מעין חשבון נפש 'למדני'. מדוע אנו שמחים? על מה התאמצנו? למה אני לומד גמרא?

יש צורך לחולל מהפיכה בשיטת מינוי השופטים או הדיינים, שהרי לא רק השליטה בספר החוקים וצבירת ניסיון מעשי בעריכת הדין, הם הכישורים היחידים הנדרשים מהבא לשבת על כס המשפט. דבר תורה לפרשת דברים