ועדות הקבלה לישובים הן סכנה רוחנית לדור השני - סרוגים

ועדות הקבלה לישובים הן סכנה רוחנית לדור השני

הרב יעקב פילבר רואה באזהרת התורה "ובתים טובים תבנה" רמז לסכנה שבקהילה הומוגנית: "כבר ראינו ישובים שהקפידו להקימם על טהרת הקודש, שתושביה נבחרו במסננת של ועדת קבלה, וכל הסלקציה הזו לא מנעה תופעות של פריקת עול והפנית עורף לדרך אבות מצד דור ההמשך."

author-image
ועדות הקבלה לישובים הן סכנה רוחנית לדור השני
  בתים טובים בישוב (אילוסטרציה פלאש90)

כבר בכניסה הראשונה לארץ הבטיח הקב"ה ברכה כשאמר לאברהם אבינו: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך", ועל כך נאמר לו: "ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה".

גם בפרשתנו מפרטת התורה את מעלותיה של הארץ את מעלותיה הגשמיות וגם את מעלותיה הרוחניות. מעלותיה הגשמיות כפי שהתורה מתארת: "כי ה' אלוקיך מביאך אל ארץ טובה, ארץ נחלי מים עינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר. ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון, ארץ זית שמן ודבש. ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם לא תחסר כל בה, ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצוב נחושת" (דברים ח, ז-ט).

ועל כך מוסיפה התורה גם את מעלותיה הרוחניות: "ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה, תמיד עיני ה' אלוקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה" (שם יא יב).

ודווקא שבחה של ארץ ישראל טומנת בחובה גם סכנות שמפניהן מזהירה אותנו התורה ככתוב: "פן תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת, ובקרך וצאנך ירביון וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר לך ירבה – ורם לבבך ושכחת את ה' אלקיך" (שם ח יב-יד). באשר כל חברת שפע מלווה בפיתויים, ולכן אפשר להבין שבולמוס האכילה והשביעה, ריבוי הנכסים וההון, כל אלו עלולים להביא את האדם לזחיחות הדעת עד כדי שכחת הבורא כמו שאמר שלמה (משלי ל ט): "פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי ה'".

אבל בתוך הדברים העלולים להביא את האדם לשכחת ה' מציינת התורה גם את העובדה "ובתים טובים תבנה וישבת", ולכאורה תמוה הוא מה סכנה יש בבניית בתים טובים וכיצד הם מביאים לשכחת ה'?

אנשים מבתים טובים

ה"כלי יקר" בפירושו לתורה מסביר שהסכנה של ברכת הארץ אינה בשפע עצמו אלא ברדיפה אחר המותרות, והוא מדייק זאת מהכתוב: "פן תאכל" –שכתוב אחר- "ושבעת", שהכוונה היא שלאחר שכבר תשבע עוד תבקש אכילה.

ולאחר שיש לכם דירה מרווחת די צורכך לדור בה, לא תסתפק במוכרחות אלא תבנה בתים נוספים ללא צורך, ולשיטתו צריך להסביר גם את המשך הכתוב, שלאחר שתהיה מסודר מבחינה כלכלית, עדיין לא תהיה שמח בחלקך אלא תבקש להרבות כסף וזהב הרבה יותר ממה שאתה זקוק, ואז המרוץ אחר העושר והמותרות עלול להביא את האדם לרום הלב ולתחושת כוחי ועוצם ידי, המביאה לבסוף לשכחת ה'.

אלא שעדיין הביטוי "בתים טובים" אומר דרשני, אדרבא שבח הוא לאדם לומר עליו שהוא בא מ"בית טוב", ואם כך מה לבית הטוב ולהתרופפות האמונה? ואולי רמז רומזת לנו התורה ש"בית טוב" גם מבחינה ערכית כשלעצמה אינו עדיין ערובה בטוחה לעתיד האמונה, כבר ראינו ישובים שהקפידו להקימם על טהרת הקודש, שתושביה נבחרו במסננת של ועדת קבלה, וכל הסלקציה הזו לא מנעה תופעות של פריקת עול והפנית עורף לדרך אבות מצד דור ההמשך.

כי לפעמים דווקא הבית הטוב והסביבה הטובה הם המביאים לזחיחות הדעת אצל ההורים המרגישים עצמם משוחררים מאחריות אישית לטיפול בחינוך ילדיהם, מפני שהם סומכים על מוסד הלימודים או חברת הילדים ובעיקר על הסביבה הטובה בה הם חיים, ומפני זה הם משחררים את עצמם ממעקב ואחריות למצב ילדיהם.

על זה באה התורה ומזהירה: גם אם בנית בית טוב בסביבה טובה, אבל תשומת הלב שלך לא יופנה לעיצוב הפנימי של הבית בתכנים וערכים, בשימת לב מתמדת למצב הילדים, במעקב צמוד אחר התפתחותם, ללוות אותם בלבטיהם ומצוקותיהם, ובעיקר להיות מעודכן במצבם החינוכי.

ואם תחת זאת להוטים ההורים אחר נהנתנות חומרית ("תאכל ושבעת"), ועסוקים מבוקר ועד ערב להרבות נכסים ("ובקרך וצאנך ירביון"), ולהגדיל את הונם ("וכסף וזהב ירבה לך"), אם כזוהי תהיה תרבות הבית כי אז גם מבתים טובים יכולים להגיע לשכחת ה'.

וישנו עוד פגם נוסף בבניית "בתים טובים" במובן של בניני פאר, שההשקעה הזו היא לחובתו של האדם כמו שמובא בירושלמי (סוף מסכת פאה) שמסופר על חכמים שטיילו ליד בית כנסת בלוד, ואחד מהם התפאר: כמה ממון שיקעו אבותי כאן עד שבנו בית כנסת זה לתפארת, אמרו לו: כמה נפשות שקעו אבותיך כאן, לא היו (במקום זאת) בני אדם שיעסקו בתורה שהיו זקוקים לכסף זה. לכן אדם שזכה לעשירות צריך לדעת איך להשקיע את כספו בחכמה ובדרך נכונה.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
10 תגובות - 10 דיונים מיין לפי
1
כל מילה בסלע
| 09-08-2012 11:27
אני תלמיד בישיבה תיכונית ובכית ח שהחבר'ה מרחוק באים מהתנחלותי פשוט מקולקלים אמרו לי שהמקום להתקלקל בו זזה התנחלות זוג צעיר עם אתם מחפשים מקום לגור בו לכו לגרעין תורני שם אולי יש חינוך טוב
2
גם הגריעינים התורניים בערים נגועים בנגע הזה
אבנר בן נר | 09-08-2012 14:23
מספרים סיפור אמיתי עם שמות בדויים על הגאון הרב דניאל ששאשוילי (שם בדוי) שיום חשקה נפשו לגור בישוב שלא נזכיר את שמו מפאת כבודו של הרצי"ה שמנהלי אותו ישוב אומרים שהם תלמידיו, לא נרמר את שמו ובכן הרב דניאל הנ"ל היה בחור ישיבת מרכז הרב הימים אחרי מותו של הרציה הלך התלמיד עם זוגתו להרקלט בישוב של תלמידי הרציה. היה בשבת ארוח עבר את מבחני הסוכנות וחיכה לתשובה רשמית מהישוב והנ אין תשובה. באותםימים חבר של הרב דניאל הנל הלך גם להרשם לאותו ישוב והנ תוך מספר ימים נענה בחיוב והספיק אפילו לגור בישוב. יום אחד נפגש הרב דניאל הנל עם החבר ושואל אותו למעשיו מספר לו החבר כה וכה מעשי. ואז שאל אותו בדרך אגב הרב דניאל נהנל מה אפשר וכדאי לעשות בקשר לאותו ישוב. אמר לו החבר אמור דניאל אתה הולך לשיעור של הרב פלוני שמלמד תורה בקרית משה? אמר לו כן ומה זה משנה? הרי ההנהלה היא דם מתלמידיו של הרצי"ה אמר לו החבר זו הבעיה. הם שונאים את מי שהולך ללמוד אצל הר המכובד.
3
מנסיון יש הרבה ישובים מקולקלים
| 09-08-2012 15:28
לכו לכפפר גנים הדר גנים גבעת שמואל שם תצליחו לחנך את ילדכם בטוב
4
דברים אמיצים ואמיתיים של הרב פילבר שליט"א
| 09-08-2012 17:03
אולם נבקש מהמגיבים מכאן ועד לפגוע בישובים המרחק גדול. צריך לחשוב היטב מה לתקן אך לא לפגוע בקיים
5
צבו"ר - צדיקים בינוניים ורשעים.
אחד שיודע | 09-08-2012 21:37
האר"י אמר שצבו"ר מורכב מצדיקים בינוניים ורשעים. ישוב הממיין רק צדיקים ובדיעבד מקבל גם בינוניים אינו צבור אלא צ"ב - שם של ע"ז. אלא שהצבור אינו רוצה להיות קהילה ע"ש ע"ז אלא צבו"ר בריא. לכן בלית ברירה הוא מוציא מתוכו את הרשעים.
6
תבואו לבית אל ב' תראו איך הרב פילבר צודק
| 10-08-2012 9:52
הנוער לא נופל בהרבה מכל נוער עירוני חילוני אחר בארץ והרבנים ומניהיגי הציבור עוצמים חזק חזק את העיניים וכך ישנים טוב בלי לקחת אחריות
7
לפני שלשים שנה אני ורבים מחבריי לא התקבלנו להתנחלויות
יוסף | 10-08-2012 12:01
לא עברנו ועדות קבלה לא משום שחלילה לא היינו דתיים כפי שצריך אלא משום שהם חיפשו משפחות דומות להן. לאחר מספר שנים התקשרו אליי מאחת ההתנחלויות וביקשו שאבוא, אבל אז השתעקתי בעיר אחרת ילדיי כבר למדו בבתי ספר ולא היה רלבטי להזיז את המשפחה. ביו"ש יכלו להתגורר היום יותר משישים ריבוא יהודים אם לא היו ועדות קבלה. אז לא היתה הגבלה על בניה כפי שיש בשנים האחרונות. ועדות הקבלה הן אלו שגרמו לכך ששטחי יו"ש נמצאים כבסיס למו"מ. אל תחזרו על הטעות הזו.
8
בגלל ועדות הקבלה פונה גוש קטיף
| 10-08-2012 14:28
אילולי היו ועדות הקבלה היום גרים בגוש קטיף פי 10 תושבים. כמות כזו של תושבים מי היה מעיז לפנות? אבל הקב"ה גלגל את זה שהיום הציבור בישראל עושה לתושבי יו"ש ועדת קבלה
9
עקרונית הוא צודק אבל בזהירות
חיים | 10-08-2012 14:41
נכון שאם בא מישהו לא דתי במאה אחוז, צריך לקבל ולא להיות דתומטר אבל . ביישוב קטן של 50 משפחות צריך להזהר מאנשים פליליים שמחפשים מקומות מסתור כי אחר כך יישוב קטן לא יכול לעמוד נגדם. מצד שני, מי שלא התקבל ביישוב אחד, אם הוא בא מאהבת ארץ ישראל, יכל למצא יישוב שמתאים לו. ולכן מי שלא התקבל ביישוב מסויים ומוותר על כל היישובים, אז הוא באמת לא זכאי לחיות ביישוב. מי שאוהב באמת את ארץ ישראל, לא מוותר אחרי יישוב אחד וממשיך לבדוק ביישובים אחרים עד שימצא מה שמתאים לו. אני גם הייתי בוועדות קליטה וקבלתי אנשים שונים משאר התושבים כי הארץ היא לא שלי אבל לצערי הם לא החזיקו מעמד והם עזבו. הם חיפשו נוחות ולא אהבת ארץ ישראל וביישובים המרוחקים יש צורך במסירות נפש כדי להחזיק מעמד. בקיצור הדברים הם לא שחור לבן. כמו כל דבר צריך לחפש את דרך המלך.
10
תבואו למבוא חורון הישוב עם ועדת קליטה כמה חילוניים...
משה | 12-08-2012 12:26
חילוניים ופוקרים שעושים עבירות חמורות....