דעות

המבזה תלמיד חכם, דינו כאפיקורוס. וקל וחומר בקלונה של הרבנות הראשית. וקל וחומר כפול ומכופל אם זה לקדם איזה מועמד, שהרי איך אפיקורוס יגיד דברו בעניין כה רם ונישא?! אותם מקטרגים, מעלימים עין ולא בשוגג, מכל הבעיות הענקיות שהיא כן פתרה.

הרב אריאל בראלי רואה בסרובו של הרב סתיו לבקשת הרב דרוקמן להסיר את מועמדותו סימן לכך שהוא הולך בשיטת הפסיקה של הנהלת צהר הדורשת עצמאות ולא מקבלת מרות רבנית. זו נקודת המחלוקת.

אברהם גיאת חייל בנח"ל החרדי במכתב כואב לראשי קמפיין החרד"קים: "אחפש לי בתי מדרש מזרם אחר. לא אתגעגע יותר לבית המדרש שמגדל אנשים שמבינים ומזדהים עם קמפיין מבית מדרשו של גבלס. קמפיין שמצייר אותי ואת חבריי באותם איורים שאיירו את אבותיך בגרמניה!". אחפש לי בתי מדרש וישיבות מזרם אחר

בישראל מדינה בת שמונה מיליון אזרחים ישנם כיום קרוב ל-800 חוקים בחקיקה ראשית ו-4,500 חוקים בחקיקה משנית. אולי בגלל זה חלקנו טובעים בסבך הבירוקרטיה.

בכל בחירות ידוע מראש שמפלגה אחת תפסיד. וידוע מראש שבאותה מפלגה יקימו ועדת חקירה וימצאו את האשמים. איש לא יאמר שהמפלגה הפסידה פשוט מפני שהעם רוצה את המפלגה המתחרה.

ארבע שנים שח"כ ניצן הורוביץ מפמפם כי הרצח בבר נוער היה 'פשע שנאה' נגד הקהילה הגאה ונגד כל הציבור החופשי בישראל. ארבע שנים של ריקוד על הדם, הסתיימו אתמול, כשהמשטרה חשפה כי מדובר ברצח על רקע אישי. הגיע הזמן שהח"כ הגאה יתנצל.

מפלגת 'הבית היהודי' קמה וגם ניצבה על ברכי גישת הפתיחות. הפלג התורני השמרני-טהרני איננו קורא אל נכון את המפה הפוליטית, ואיננו מוכן להודות בעובדה ניצחת-מנצחת זו. לפיכך, חוששני כי מחלוקת זו סופה להתקיים, ולזנק עלינו בכל נושא דתי-עתידי. עצתי אמונה: תנו לפרנסי 'הבית היהודי' – נושאת דגל הציונות הדתית – להתנהל בסוגיות אלו כהבנתם, ללא לחצי רבנים וללא הטלת מרות דווקנית

נשיא מכללת חמדת הדרום סבור כי במקום לעסוק במבחני רמה, המשימה האמיתית של החברה היא לטפח מודלים למימוש הפוטנציאל האישי

כולנו רוצים סיפור טוב או ווארט, אבל עליית המע"מ באחוז וקיצוץ קצבאות הילדים פוגעים בחיים ובקשר שלנו עם בורא העולם הרבה יותר. חשוב לנו להיות נאורים, אבל הקושי שלנו עם הילד שצריך ריטלין בוער הרבה יותר ואתם לא שם כדי לייעץ. מה הפלא שאת ההחלטות החשובות בחיים אנו עושים בלעדיכם, בלי בכלל לספור אתכם?

המלחמה התרבותית בישראל מתרכזת כיום בתל אביב. נכון לעכשיו עיר חילונית-שמאלנית, שבראשה עומד איש שמאל מובהק ממפלגת העבודה. למה שלא נחליף אותו?

למשטרת המחשבות יש דת והם אוכפים אותה: אתם תפתחו את העסק שלכם ליהודים וערבים כאחד בלי קשר לתוצאות. אתם תעשו מה שאנחנו חושבים, ושילכו התלמידים לעזאזל.

אתם אומרים "אנחנו לא חרדים". אז מה אתם כן? חצי חילונים? שלשה רבעים? לפתע צצה היום פתאום כמיהה לדתיים לאומיים של "פעם" ודיבורים נגד "הקצנה". איזו הקצנה? שהם מקיימים הלכות שלמדו בישיבה? אם לא טוב לכם זו בעיה שאתם הבאתם על עצמכם. תפרקו את הישיבות שלכם ותחזרו לרקוד הורה בנים ובנות יחדיו.

למשימה של הכנת השטח לפני הכניסה לארץ, יצאו שנים עשר נשיאי ישראל, ראשי העם. לא צריך להיות ראש אמ"ן, כדי להבין שלמשימת סיור לא שולחים כמות כזו של אנשים, בטח שלא למשימה ארוכה שכזו. הכשלון היה כתוב על הקיר, רק צריך לברר מי נתן את ההוראה למבצע הזה.

מי שמנתח את האידאולוגיה של האדם לפי הנימוקים שהוא מעלה, טועה, ומחפש מתחת לפנס. אל תקשיבו לנימוקים שהאדם מעלה – הוא משקר. הקשיבו למעשיו.

לידידיה מאיר נמאס מחוסר ההחלטיות של נפתלי בנט בעניין הרבנים הראשיים לישראל, אז בטור שלו ב'בשבע' הוא פרסם את הסטטוס שבנט יעלה בעוד כמה ימים לפייסבוק. כולל הכוכביות.

אם רוצים לשמור על עם ישראל חזק, שר הביטחון חייב להעניש את אלו שמתחמקים משרותם בצבא, ואילו שר החינוך את חסרי הידע המינימאלי ביהדות.

\גדולי ישראל טעו טעות אסונית בהתנגדות לציונות, והיא שהחריבה עולמות של יהדות ותורה באירופה. חוששני כי זה המצב גם ביחס לסוגיית ההשתלבות בשירות לאומי.

שני הסעיפים של 'דיל הרב עמאר והרב אריאל' נוצרו בשנות השבעים והשמונים, כשמפלגת המזרחי החליטה להדיח את הרבנים הראשיים לישראל, הרב נסים והרב אונטרמן ואחריהם הרב גורן והרב יוסף. ניסן יואלי מתאר איך נולדו תיקוני החוק המגבילים ומדיחים את הרבנים הראשיים לישראל.

כדרכו של עם ישראל, עם תחילת ההליכה מתחילות התלונות. אבל משה רבנו כמנהיג אחראי, אבהי, מתפלל לקב"ה שיסלח לעם ישראל. עד שמגיע המקרה שבו הדרישות הם כל כך לא בתחום ההשגה של משה רבינו, עד שגם מנהיג כמוהו אומר "איני יכול עוד".

כמי שצועקים יומם ולילה נגד עירוב בין גברים לנשים, דווקא מתרחשת תופעה כזו?! אני מדבר על המנהג האבסורדי "מצווה טאנץ" – בו מובאת הכלה בשילוב בין "פרה עיוורת" ל"יש לנו גולם במעגל", כשהיא מחזיקה איזה חבל ארוך ומולה האדמו"ר או האב רוקד מולה כשכל הגברים מסביב שמחים וצוהלים. אריה יואלי בעקבות חתונת השנה בבעלזא.