דברי שר החינוך שנשמעו לאחרונה לפיהם "אין שום היגיון שאזרח שאינו משרת או אינו תורם למדינה לא יהיה חייב להיענש" נראים נכונים לכאורה.

הלא כל אחד חייב לשמור לא רק על עצמו אלא גם על זולתו. אמנם ישנם מדינות שפעם השירות הצבאי היה חובה אצלם ועתה הן מסתפקות בהחזקת צבא מקצועי הממומן מכספי הציבור, ולכן באופן תיאורטי אם מדינתנו הייתה מספיק עשירה יכולנו לנהוג כמו האמריקנים, או לשכור שכירי חרב גם אם אינם בני עמנו כגון לגיון הזרים בצרפת והעיקר שהמדינה תהיה מוגנת מפני כל סכנה.

בארצות הגולה יהודים שרצו להתחמק מחובת השירות ניסו בין השאר לשכור גויים שישרתו במקומם ולפעמים השלטון הסכים לכך.

לפי עיקרון זה השוויון בנטל יוכל להתבסס על השתתפות הכלל או הפרטים המחויבים בשירות צבאי בהוצאות כלכליות של החזקת מחליפיהם לשמירת בטחון המדינה. אלא שכרגע למשל האוכלוסייה החרדית אינה מספיק עשירה אבל אם מחר תתעשר היא תוכל לטעון טיעון זה, ולא רק היא אלא גם כל חלק אחר בחברה.

אומנם עם ישראל בהיותו משונה מכל עם זקוק לעוד מטלה לא פחות חשובה והיא לשמור על אופיו ותכונותיו הרוחניות והמעשיות, והיגיינה ציבורית זו אינה נשמרת אלא על פי תנאים מדוקדקים של קיום תורה ומצוות והראשון שבהם קביעת בתי מדרש ללימוד והנחלת הרכוש הלאומי לדורות הבאים.

ואנו יודעים לא רק מתוך הספרים ובעיקר מתוך הניסיון שבלי תורה אין שום קיום לאומה זו, ולכן צודקים דברי שר שמכריז שאין שום סליחה למי שמתחמק מחובה לאומית וציונית, ובריחת מֹח וסידן רוחנית זו מביאה את כולנו בזמן הקצר או הארוך למשברים נוראים, חברתיים, מוסריים, וגם ביטחוניים. ולכן שר הביטחון חייב להעניש את אלו שמתחמקים משרותם בצבא, ושר החינוך את אלו שאינם שולטים בכל התנ"ך ובכל התלמוד!

והנה פלא! בימינו שר הביטחון ללא כיפה מסרב להעניש את לומדי התורה ושר החינוך חובש כיפה מסרב להעניש את חסרי הידע המינימאלי ביהדות ומשתמטי חובתם החינוכית הישראלית המובהקת. ועוד הבדל שיש לציין הוא שאם יחסרו לנו מהנדסים בתחום המחשב או התעשייה ניתן לשכור שירותם של בני עמים אחרים אבל בתחום התורה ותרבותנו המיוחדת לנו לא נמצא זולתנו למשימה כה חשובה לנו ולאנושות. ואם עם ישראל לא יתפקד כראוי איננו מזיק אך ורק לעצמו, אלא למהלך ההיסטוריה כולה.

בשואה הארורה איבדנו יותר משליש גופות עמנו אבל בל נשכח שבדורות שקדמו לה בעיקר באירופה המערבית איבדנו עוד יותר נפשות מעמנו שהלכו לרעות בשדות זרים ושם תרמו את כל כוחותיהם הרוחניים והמעשיים.

מדוע אם כן להסתפק בראיה רגעית של צד קטן של המציאות הישראלית , הצד הביטחוני והגופני בשישים וחמש השנים האחרונות ולא בהסתכלות על מהלך עמוק של התרבות הישראלית והעולמית?

בפרשתנו מוזכר ביטוי "עין בעין" "אשר עין בעין נראה אתה ד' ועננך עומד עליהם ובעמוד ענן אתה הולך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה" (במדבר יד', יד') אין כוונת התורה לתאר ולספר את מה שהתרחש לאבותינו בלבד אלא בעיקר להכשירנו לעתידנו, ומסביר המלבי"ם שכאשר העין השכלית תהיה מתואמת עם העין הגשמית ירָאה איך "עננך עומד עליהם" כל הזמן. וכך מבשרנו הנביא "כי עין בעין יראו בשוב ד' ציון" (ישעיה נב', ח')  ואשרינו שזכינו לכך.

נ.ב. רבנו הרב יהודה הכהן קוק זצ"ל היה מוסיף לתואר "שר הביטחון" את המילה "הצבאי" כי אנחנו זקוקים לכמה שרי ביטחון (כלכלי, צבאי, חברתי, ובעיקר תרבותי).

==

הרב יוסף זייני הוא רב שכונה ד' וראש ישיבת 'אדר היקר' באשדוד.