אי אפשר לשבת רגל על רגל ולצפות שהכל יסתדר
אנו משקיעים המון זמן ואנרגיה סביב הניקיונות, ומדוע? מפני שאנו מבינים שבשביל בית נקי ומסודר חייבים להשקיע בניקיון לפני כן, אי אפשר לשבת רגל על רגל ולצפות שהכל יסתדר מאליו
אנו משקיעים המון זמן ואנרגיה סביב הניקיונות, ומדוע? מפני שאנו מבינים שבשביל בית נקי ומסודר חייבים להשקיע בניקיון לפני כן, אי אפשר לשבת רגל על רגל ולצפות שהכל יסתדר מאליו
ברובד הפשט, היציאה בחפזון נבעה משיקולים טכניים: בשעה שהמצרים היו עסוקים בהתמודדות עם מכת בכורות, בני ישראל יכלו לצאת בזריזות בלי הפרעה
גם פרעה בחושו העיוור הבין שהמשפחה ודור העתיד הם סוד ההישרדות של עם ישראל, ועל כן הוא מפנה את גזירותיו בעיקר לפגוע בדור העתיד
ראש המכינה הקדם צבאית 'בני דוד' בעלי, הרב אלי סדן, מפרסם מכתב תגובה לטור שפרסמה דנה וויס לאחר הראיון שערכה עימו: "אם את בטוחה באמת שלך, מה הדאגה?"
בשנים האחרונות יש תרגול קרבן פסח, כל פעם במקום אחר בארץ. האם יש בזה ברכה? הרי אנו מתגעגעים לבניין בית המקדש ולהקרבת הקרבנות. הרב שלמה אבינר משיב
עלינו להקדים תרופה למכה, לשנות פאזה, אם נבין ונאמין שכשאני עושה משהו בשביל אשתי/בעלי אני קודם כל עוזר לעצמי, הרי שממילא לא נצטרך לקבל כל מיני תמריצים חיצוניים כאלה ואחרים מכל מיני גורמים, מבפנים נתמלא בחשק ובמרץ לפעול ולעשות, להיטיב ולפנק
אפשר להיות מקפיד על הלכה ופמיניסט מוצהר, אפשר להיות לייט ושמרן וכן ההיפך. העולם הוא מקום בו פרדיגמות והגדרות נוקשות נשחטות- וטוב שכך
הצגת עולי ההר שהולכים לפי פסקי ענקי התורה הללו כחוטאים שאינם סרים למרות חכמים היא לא פחות מטירוף וביזוי של כל אותם תלמידי חכמים העולים להר/ תגובה לאברהם ליפשיץ
ה"שפת אמת" מלמד אותנו שכשהאדם לא מאמין, ותפיסת עולמו היא בתוך הטבע "אין כל חדש", אז מה שהיה הוא שיהיה, האדם נתון לחוקיות הטבע, ואין בכוחו להשפיע עליו. האמונה בה' "המחדש בכל יום תמיד" מביאה את היכולת להיגאל ואת האפשרות לשינוי ולהתחדשות
אברהם ליפשיץ מארגון מורא מקדש מונה 6 טענות של העולים להר הבית ומסכם: "הצד השווה בכל הסיסמאות הללו הוא, ששימוש בהן כאמצעי לנטרול החיוב לשמוע לרבנים, ממש עוקר את הבסיס של יסוד מסירת התורה שבעל פה"
מול הקבינט של אולמרט וקדימה, שהחליט על הפצצת הכור בסוריה, דווקא הקבינט הכי ימני של נתניהו, ליברמן ובנט יודע בעיקר לדבר אבל במבחן הפשוט ביותר הוא מפחד מהצל של עצמו
אסף פריד מציב שני אתגרים בפני "מאותגרי המקדש" מטרת אתגרים אלו היא לברר האם התנגדותם לתנועות המקדש היא יהודית-הלכתית או השקפתית-מיסטית?
היצר הרע לא שקט ולא נח, והוא מנסה לחתוך את עם ישראל בסכינים. הכשרות החלופית יוצרת סוג חדש של מזון: כשר-לא-כשר, טרף-לא-טרף. כבר לא נדע מה נוכל לאכול. כבר לא נוכל לאכול ביחד
מהות פנייתן של הרבניות בבקשה להיבחן בבחינות הרבנות, היא על מנת לקבל הכרה בידע ההלכתי הנדרש. הכרה זו חשובה הן מבחינה ציבורית והן מבחינה כלכלית. במובן הפשוט ביותר ההכרה תרחיב את אפשרויות התעסוקה בשירות הציבורי עבור הנשים
בין הטירוף של חודש אדר ופורים לבין השגעון של חודש ניסן ופסח, רונית שני מנסה לעשות קצת סדר ואומרת כי בסופו של יום, הכל עניין של איזון נכון. שיר קצר על תקופה שנראית ארוכה
מאוד עגמומי לגלות, רגע לפני חגיגות השבעים למדינה, שהמדינה הוקמה בשביל אירופאיים ובספרדים השתמשו כדי לעשות את מה שהעולים מאירופה סירבו לעשות
הפכת הישראליות של החברה החרדית היא כבר עובדה מוגמרת. היום חרדים משתלבים בתקשורת, בצבא, בשלטון ואפילו בבית המשפט. הניסיו של לפיד וליברמן להאיץ את המהלכים רק יחבלו בה
הרב שלמה אבינר מתייחס לתרחיש לפיו הכנסת תפוזר וייערכו בחירות מוקדמות כבר בחודשים הקרובים, ומסביר לאיזו מפלגה צריך להצביע. רמז: לא לבית היהודי
הרב אבישי סגל, ר"מ בישיבת תיכונית בירושלים, משתף בדילמות בהן הוא ותלמידו, המשמש כמתאגרף מקצועי, עומדים בעקבות הרצון לשמור שבת: "איך זה נקרא- הדתה או החלנה?"
בסוף הגמרא, יש פירוש מהרש"א, ומתחתיו יש פירוש מהר"ם. פעמים רבות, המהר"ם כותב "מקשה העולם". ויש לשאול: כל העולם מקשים על הגמרא? באמת? גם הגויים? הרב אבינר מסביר