'איני יהודי מיבנה אלא עברי', הטיח אדולף גורביץ' בזאב ז'בוטינסקי שהתעקש לבסס את תנועתו על עקרונות יהודים. גורביץ', אבי 'התנועה הכנענית', בז למורשת היהודית, וביקש לבנות אומה המבוססת על תושבי הארץ (יהודים וערבים), ועל מורשת תושביה הקדמונים. התנועה הכנענית שהכתה שורשים בארץ באמצע המאה העשרים, לא ראתה כל קשר בין העם העברי החדש לעם היהודי ההיסטורי, ושאפה לבסס את האומה על יושבי הארץ.

לאחרונה מקבלת התנועה הכנענית (שנדמה היה שמתה ונקברה קבורת חמור) חיזוק מפתיע מרחוב הנשיא 3 שבירושלים. אמנם קשה שלא להתרשם מאופיו היהודי המוצק של הנשיא ריבלין. הנשיא העשירי מקפיד להפגין סממנים יהודיים בכל הזדמנות. עם זאת דווקא הנשיא היהודי מקדם תהליך המאיים על צביונה היהודי של המדינה.

(צילום: יונתן זינדל/ פלאש90)

שנה לאחר כניסתו לתפקיד נשא הנשיא העשירי את 'נאום השבטים'. בנאום קבע כי החברה הישראלית מחולקת לארבעה שבטים. השבט החילוני, השבט הדתי לאומי, השבט החרדי והשבט הערבי.

בנאומו מחק הנשיא את המכנה המשותף היהודי מהכותרת המאחדת את תושבי המדינה, והחליפו במכנה משותף ישראלי. במקום זהות יהודית – זהות ישראלית. לא זו אף זו, באותה הזדמנות, עם הכנסת השבט הערבי למכלול ארבעת השבטים הישראלים, הדיר הנשיא שבט חשוב אחר והוא השבט היהודי שחי בנכר. החברה שלנו, טוען הנשיא, מורכבת מתושבי הארץ ולא מבעלי זהות היסטורית משותפת. השבט הערבי נכנס במקומו של השבט היהודי שבגולה.

צריך לומר בקול רם, אין סתירה בין דאגה לזכויות הפרט של המיעוט הערבי לבין דמותה של המדינה כמדינה יהודית. ניתן וצריך להעניק זכויות שוות למיעוט הערבי גם בלי לאפשר לו להשפיע על זהותה של המדינה. תהיה זאת טרגדיה היסטורית אם דווקא נשיא יהודי שורשי כמו רובי ריבלין, יכנס לספרי ההיסטוריה כנשיא כנען הראשון.

=======

המאמר יתפרסם בשבת הקרובה בעלון 'שבת בשבתו'